דף הבית / חינוך, ילדים / הזכות להיעלב

הזכות להיעלב

laitman_2009-03-18_8399_w.jpg

שאלה: תוך כדי תהליך שיתוף הפעולה ההדדי בין האנשים נוצרות חוויות רגשיות מאוד חזקות, הן שליליות והן חיוביות. כיצד והיכן על האדם לממש אותן: האם אך ורק בקבוצה או גם מחוצה לה?

תשובתי: איך שהוא רוצה. רק שהפעולות ינבעו מתוך הסתכלות אינטגרלית על העולם. אם הן נובעות מתוך הסתכלות אינטגרלית על העולם, אז האדם לא יכול לגרום רע לאחר. להגיד, לצעוק משהו מעליב, בכך שרואה פעולה או תוצאה שלילית כלשהי – זה כן, אבל לעשות רע, זה לא.

שאלה: אם האדם לא התאפק ואמר דברים מעליבים, האם כדאי לסיים את זה בהשלמה ביניהם או עדיף לדחות את זה לזמן מה?

תשובתי: אי אפשר מייד לישר הכול, בכך שתאמר: "תלחצו ידיים, תתחבקו". זה חייב להיעשות כבירור. יכול להיות שלכל אחד מאיתנו יש זכות להתפרצות ולאחרים יש את הזכות להיעלב. כל זה נכון, זה נורמאלי, כמו שזה קורה בין הילדים, שלמרות שאנחנו אוהבים אותם, אבל לפעמים מוכנים להרביץ להם, עד כדי כך התנהגותם היא בלתי נסבלת. אנחנו רואים את זה גם אצל החיות: מכות, סתירות מצד האמא לצאצאיה.

אין כאן מה להתבייש. קיימות מסגרות מסוימות שבהן ההתפרצויות וההעלבויות הן מותרות. אך צריך לחקור את הדברים הללו, מאחר ואנחנו עדיין רק משכללים את תהליך החינוך ולא נמצאים כבר במצב הסופי.

מתוך שיחה על החינוך האינטגרלי, 26.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הקבוצה היא כוח
האהבה מנצחת הכול
האמת נמצאת בחיבור בינינו

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest