קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כשאנו קוראים בספר הזוהר, כל אחד מאיתנו צריך להשתדל למצוא בתוכו מצבים פנימיים יותר יותר. לעולם לא נוכל לתאר לעצמנו מצב עליון יותר, שנעלה מהמצב הסמוך למצבנו.
אני יכול לדמיין, לפנטז על עולם אין סוף. עבורי, זה יהיה כביכול עולם אין סוף, אבל למעשה אגלה שזה לא יותר מהמצב הפנימי הבא שלי, הנעלה במעט ממצבי הנוכחי.
לכן עלינו לכוון את כול הכוחות שלנו, את כל הייסורים, לכך שכנגד כל מילה שכתובה בספר הזוהר – "עיר", "מגדל", "עולים", "יורדים", "מלאכים", "שדים", "רוחות", "בני אפרים" – אין זה משנה מה ומי – נשתדל לפענח את הרצונות והתכונות הפנימיות שלי שנקראים כך.
ואילו העליון שמעלינו – זהו הספר, הסופר, שמספר לי, בדומה לדרך שבה המבוגרים מדברים עם תינוק, רק את אשר מתאים עבורי. לא נוכל לקרוא, לתאר לעצמנו, לשמוע או לראות דבר מעבר לכך בספר הזוהר.
בספר הזה כתוב הרבה יותר ממה שאנו רואים כעת. אבל לעת עתה לא נוכל לראות את זה. נראה רק מעט, כאילו שאנו נמצאים בידיו של מחנך מנוסה, שיכול לתת לנו רק את המועיל לנו – ולא יותר מכך.
לכן לא צריך לפחד, אלא רק להשתדל בכל הכוח לאתר בתוכנו את ההגדרות הפנימיות, שעליהן מדובר בטקסט שלפנינו.
אנו עולים אל ההגדרות הללו, מזהים אותן, חיים איתן במשך זמן מה, כמו תינוק, שגדל ביום, בשבוע, או בחודש וכבר מבין מעט יותר, מגלה דברים עמוקים יותר, פנימיים יותר. בעבר הוא לא ראה את זה, הוא לא הכיר בכך, זה לא נכנס לשדה הראייה שלו.
כך גם אנחנו – עם הזמן, נגלה באותם הטקסטים תכונות פנימיות חדשות, קשרים חדשים. הרי כל זה נבחן ומשתנה כלפי האדם, שמשיג את המציאות הרוחנית.
בכך טמונה כל העבודה שלנו.
אנחנו לומדים שבזמן קריאת ספר הזוהר אנחנו צריכים להתאמץ להרגיש בתוכנו את מה שעומד מאחורי המילים הגשמיות שבו או במילים אחרות, אנחנו צריכים לעבור את החוויה המתוארת, בפנימיות שלנו. למילים שבספר אנחנו מעניקים את הפירוש שמובן לנו אך אם אני מבין זאת נכון, קיימת חוויה מדויקת שאותה אנחנו צריכים להרגיש בכל קטע בספר, אין ספק שהחוויה תשנה באיכותה יחד איתנו.האם יש משמעות לסיפורים, למילים, לאותיות ולפיסוק של הספר מעבר לאותה חוויה שאנחנו צריכים לעבור בפנימיותינו? כלומר, האם קיימת רשימת חוויות (בשפה חד משמעית) שאותה אני צריך לעבור על מנת להגיע להשגה רוחנית?