ההעזה העילאית

שאלה: מי אני, שאני יכול לדרוש תיקון מהבורא?

תשובתי: אתה – זה הבריאה, אותו דבר, כמו גם כל דבר אחר. הבורא ברא אותנו בכוונה מרצון אחד גדול ליהנות לידו. ואחר כך, הוא שבר רצון זה לחלקים קטנים והוריד אותם למדרגה הכי נמוכה והכי רחוקה ממנו, הנקראת "העולם הזה". וכל חלקיק כזה הוא כל אחד מאיתנו.

עכשיו הבורא מצפה בקוצר רוח, שכל אחד מאיתנו, לא חשוב אם זה גבר או אישה, חכם או טיפש, צדיק או רשע – יפנה אליו, וירצה לחזור בחזרה לרמת הבורא. הרצון לחזור חייב להיות הרצון הגדול ביותר מכל הרצונות שלי. זה אומר, שצריכה לצאת ממני לא סתם בקשה, אלא צעקה מתוך ייאוש ודרישה לבורא, שיעלה אותי אליו!

ואנחנו נמצאים כאן בדיוק לצורך זה – לדרוש תיקון. והבורא מקבל הנאה מדרישה זו! כי אם אני רוצה להיות דומה לבורא, סימן שאני מעריך את מעמדו, מבין ומשיג את גדלותו. ולהיפך, אדם שאינו מעוניין להידמות לבורא – לא מכבד אותו.

אנחנו הרי מורכבים מהרצון להשיג מצב יותר ויותר טוב. לכן רק לאחר התפתחות של אלפי שנים, האגו שלנו מתחיל להבין, שהבחירה הטובה ביותר – זה להידמות לבורא! ואנחנו, כמו ילדים, יש לנו את הזכות לדרוש מאותו האחד שייצר אותנו, מהמוליד שלנו.

מתוך הרצאת מבוא בקונגרס בבפאלו, 16.10.09

רשומות קודמות בנושא:
רק תבקש, ותקבל אור
תבקשו – וזה יתגשם
התפילה העיקרית