הארת המלכות

"ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם: ושברתי את גאון עוזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה: ותם לריק כחכם ולא תיתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו" (ויקרא, בחוקותי, כ"ו, י"ח-כ').

"ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם", מסמל שבמקום מצב נכון של זו"ן, שש ספירות של זעיר אנפין וספירה שביעית של מלכות, אני אקבל רק את המלכות החשוכה לבדה.

לפני הרבה שנים, כשבפעם הראשונה הרגשתי את המצב הזה, אני שאלתי בחשש את המורה שלי, הרב"ש, מה זה?! הוא נכנס במקצת לתוך המצב שלי, הרגיש אותו ואמר: "זו הארת המלכות". היא מורגשת כחושך, כמו תהום תחת הרגליים, כמו אימה שמרתקת את האדם מהחושך הזה, והוא אינו יכול לעשות דבר. הכול פשוט קפא על מקומו. המצב הזה נמשך כמה רגעים, יכול להיות אלפית השנייה, אבל הרושם שנשאר, הוטבע בתוכי.

ברוחניות דבר לעולם לא נעלם! אבל את ההרגשה הזאת אפשר איך שהוא לשלוף מתוך הזיכרון ולחוות אותו חלקית. באופן כזה, אם זעיר אנפין לא מאיר במלכות, אז העונש גדל שבעתיים. או להיפך. זעיר אנפין מאיר, אבל מלכות מרגישה את האור כחושך, כתהום, כגוף שחור שבולע הכול. זה קורה כשהאור נכנס לתוך הכלי, שלחלוטין לא מוכן לקבל אותו.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 12.11.2014