האם מי שאינו זקוק לשום דבר מאושר?

שאלה: שיטות אחדות אומרות: "מי שאינו זקוק לשום דבר, הוא מאושר" מה דעתך על כך?

תשובתי: בעיקרון, כן. ברמה הארצית, אם איני זקוק לשום דבר, אם כל הרצונות שלי מעל לדרגה הגשמית, מכוונים להשפעה ואהבה, מחוצה לי,  אז וודאי, שזה אושר.

שאלה: ישנן שיטות שמבטלות את הרצון. אם נוהגים בצורה כזאת, האם האדם יהיה מאושר?

תשובתי: אדם שמבטל ושולל את הרצונות שלו, מנמיך את עצמו עד לדרגת הדומם. אם הוא לא מתנגד, לא מעביר ביקורת,  לא מאשים אף אחד ושום דבר, הוא מאושר, אבל האושר הזה הוא ללא רגשות, כמו אבן. כך הוא שומר על עצמו באופן מקסימלי, כדי לא לסבול. אבל מכיוון שהאדם חי עם כל יתר האנושות, הוא לא יוכל להישמר מבעיות, הן בכל מקרה יתפרצו. פרט לזה, יופיעו בו בהכרח רצונות להפוך להיות משהו גדול יותר.

שאלה: המקובל הגדול, בעל הסולם, כותב שאם האדם היה עושה חשבון על החיים, כמה הוא סובל וכמה נהנה, אז היה מיד שם קץ לחייו. כלומר כמות הייסורים גדולה באופן משמעותי מכמות התענוגים. למה החשבון הזה נסתר מהאדם? אנחנו הרי אגואיסטים, אנחנו כל הזמן מבצעים חישובים.

תשובתי: זה נסתר מאתנו כדי שבתוכנו יתרחש תהליך הצטברותי ובסופו של דבר נוכל לצבור המון מצבים של רע, מרירות, בעיות, דיכאונות ולהתאכזב מהחיים עד כדי כך שנרצה להתעלות מעליהם. לא להמית את עצמנו, אלא באמת להתעלות, למצוא תשובה לשאלה: בשביל מה אנחנו סובלים, לשם מה?!

מתוך שיעור וירטואלי, 17.12.2017