האדם היוצר

שאלה: לפעמים נדמה לאנשים שהערבות ההדדית והחיבור מאיימים על הייחודיות שלהם ומוחקים את האינדיבידואליות שלהם. כל אחד מרגיש שהוא מיוחד, והוא לא רוצה לוותר על זה למען האיחוד…

תשובתי: האדם ישמור על הייחודיות שלו. אף אחד לא יצטרך לוותר על התכונות, הרצונות והמחשבות המיוחדות שלו. אנחנו מתחברים במדרגה אחת מעל כל זה.

נניח שאני נכנס לאיזושהי חברה יצירתית של אנשי טלוויזיה, ציירים, במאים, סופרים ואומנים שיוצרים יחד איזושהי יצירה גדולה. האם כל אחד מאיתנו צריך להבליט את כישוריו המיוחדים? או שלהיפך, כולם יצטרכו להיות "אפסים"? – ודאי שכל אחד צריך להבליט את הכישרונות הטבעיים שלו ולהשקיע את המקסימום לטובת היצירה המשותפת שלנו.

אנחנו לא מבטלים את הייחודיות שלנו, אלא אנחנו מתבטלים כלפי המטרה שהצבנו לעצמנו. ודווקא זה מאפשר לכל אחד לבטא את עצמו עד הסוף.

היום הטבע מציב בפנינו תנאים כאלה, שבהם בלית ברירה נצטרך לוותר על העודפים הבהמיים, שלמעשה רק מזיקים לנו. נצטרך לבנות את חיינו על בסיס מה שבריא לגוף, ולא להגדיל אף לא בגרם אחד את המידה הזאת. כי כל מה שמעבר לזה, מוביל לכל המחלות והבעיות.

ויחד עם זאת, כל ההתקדמות שלנו, כל ההתפתחות והפריחה שלנו, כל ההתפרצות של התכונות האישיות – תתממש במימד הרוחני. במילים אחרות, החברה תאפשר לי לבטא את עצמי, להשקיע את עצמי ולהשתתף בה כאדם בונה, יוצר ומשפיע. אני אוכל לעשות דברים רבים בחברה מבלי לדרוש על כך שום דבר, חוץ מחיים גשמיים נורמליים, ראויים ובטוחים. הסביבה תספק את צרכיי הגופניים, ובכל מה שמעבר לכך, אני ארצה להיות חלק מכולם, ושם, בחברה, למצוא את השמחה, התענוג והחיוּת.

דווקא שם אני ארכוש יכולות בלתי מוגבלות. אף אחד לא מגביל אותי, אני לא מרגיש שחסר לי משהו או שאני נמצא בתחרות מול אלה שנראים לי מצליחים יותר. אני ממש כמו צייר או מלחין שמבטאים את עצמם בצורה מלאה דרך האומנות שלהם, דרך העבודה היצירתית לטובת הכלל. אני מרגיש שאני יוצר, שאני בורא, וההרגשה הזאת ממלאת את כל החסרונות שלי.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום בעולם", 23.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
יחידים ומיוחדים
רוצה להיות הכי מיוחד
השחקן הטוב ביותר בתפקיד הבורא

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest