האגו הדועך

שאלה: אנשים שאיבדו עניין ושמחה בחיים מחפשים את משמעות החיים. מדוע הם מאוכזבים ממה שהבורא העניק לאדם במתנה?

תשובתי: המאוכזבים, מהווים היום כ- 70% מהאנושות, ולכן הם צורכים סמים, כדורי הרגעה, כדורי שינה. גם ילדים קטנים ואפילו חיות הבית נמצאים היום בדיכאון. אנחנו פשוט כבר לא מרגישים שאנחנו בדיכאון תמידי, איבדנו את היכולת להתפעל, לשמוח, לקבל את הכול בחיוך.

שאלה:, האם לא יהיה נכון יותר לרפא אותם מחוסר העניין בחיים מאשר להעלות אותם מעל השמחות הגשמיות?
תשובתי: מה יכול עוד לגרום להם עניין? האגו שלנו מתכלה, הוא כבר לא קיים. בעבר היה לנו עניין באוכל, מין, משפחה, מושכלות, כבוד עושר, היום כל זה דועך בהדרגה. דבר עם הדור החדש בגילאי 30 ותבין את המצב. הם פשוט ממשיכים לחיות מפני שצריך להתקיים, אבל באופן כללי, שום דבר אינו מעניין אותם, לא דברים נעלים ואפילו לא מין, ובכלל אין להם דרישות מהחיים. הם לא מתכוונים להתחתן, לא רוצים לעזוב את בית ההורים, לא משתלם להם לקנות דירה או לרדוף אחרי משהו, הם מסתפקים ב"פינה" שלהם. זה קורה מפני שהם מרגישים שכבר אין לעולם שלנו מה להציע להם.

שאלה: איך יתכן שהאגו הארצי יכול להתכלות, הרי כתוב "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים"?
תשובתי: הביטוי "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים" מתייחס לאגו הרוחני, ואילו האגו הארצי באמת מתכלה בהדרגה. אנחנו רואים זאת בכל תחומי החיים. לאדם אין תחושת מילוי, הוא מוכן לקבל הכול ובלבד שירגיש מילוי, גם אם זה בקרב או במוות, לא חשוב במה, רק להרגיש שהוא חי, שהוא "גדול". השמחות הגשמיות של החיים כבר אינן ממלאות אותנו, אנחנו מחפשים מילוי אחר.

הערה: אבל אתה הרי חוזר ואומר שכל ההיסטוריה שלנו, זו התפתחות מתמדת של האגו.

התייחסותי: נכון, עד לזמנינו האגו התפתח ואילו כעת הוא מתחיל להצטמצם, להתכלות. אנחנו נמצאים בנקודת מפנה משמעותית מאוד בהיסטוריה, אם בעבר האדם היה רץ אחרי תענוגים, ומיד כשהתמלא רצון אחד היה רודף אחרי מילוי הרצון הבא, אז הדור הנוכחי לא רוצה דבר. תן להם סמארט-פון ביד וזה מספיק להם. לפי הסטטיסטיקה כבר ברור ומובן מה המצב היום בעולם.
מתוך שיעור וירטואלי, 23.04.2017