לא ניתן ליהנות באופן אגואיסטי. ברגע שבו התענוג מתכונן להיכנס לתוך הרצון, אנחנו מייד מרגישים את המגע ביניהם רק לרגע קט, והרצון מייד נכבה.
בתענוגים קטנים זה לא מורגש בצורה כל כך חדה, שבזמן המגע בין הרצון והתענוג הם מייד מכבים זה את זה, ושניהם נעלמים, מתבטלים. אבל בתענוגים גדולים, שאליהם האדם משתוקק מאוד וחולם עליהם זמן רב, או בתענוגים המיוחדים שמגיעים ממין או מאומנות גבוהה – שם האדם מרגיש מייד שהתענוג מגיע לשבריר שנייה ונעלם. ונשאלת השאלה: למה?!
מפני שמלכתחילה התענוג והרצון האגואיסטי לא נועדו להתקיים זה בתוך זה. הרצון לקבל אינו יכול להחזיק בתוכו את התענוג. הם מנוגדים לפי טבעם, ולכן אל תצפו שמתישהו הם יוכלו להיות יחד!
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 07.11.2011
ידיעות קודמות בנושא:
ליהנות בצורה אינסופית? – יש פטנט!
הרגשת החיים הנצחיים
זרם תענוגים בלתי פוסק