דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / הדת בראי הקבלה / דת: המצאה זמנית מועילה

דת: המצאה זמנית מועילה

photo_rav_gh70_055l.jpg

שאלה: אפשר להגיד הרבה דברים רעים על הדת, אבל יש גם משהו חיובי בטקסיות הדתית. במקרים מסוימים, הדתיות יכולה לשמש זרז באיחוד של קבוצת אנשים. טקסים מסובכים ומערכות הגבלה בודקים את הנאמנות ואת הנכונות לשיתוף פעולה. מה דעתך בעניין?

התייחסותי: יש כמה סיבות, שבגללן אני מוגבל לדבר על הנושא הזה בצורה פתוחה ומלאה. אני רק יכול לומר שהדתות נוצרו מהנפילה הרוחנית של עם ישראל אחרי חורבן בית המקדש השני. לפני כן, העם הרגיש את עצמו כמשפחה אחת, בתכונת "ואהבת לרעך כמוך", ולכן הרגיש את אחדות הטבע – הבורא.

כתוצאה מהתפרצות האגואיזם נפל העם לשנאת חינם ואיבד את הרגשת העולם הנסתר (העולם העליון), שהוא הקשר עם כוח הטבע המנהל את הכול (הבורא).

מה שנשאר אחרי הסתר הבורא זה הרגשת העולם הזה. הבנת העולם ברמת העולם הזה נקראת דת, כלומר, פעולות מכאניות של הגוף הגשמי (ולא של הרצונות המתוקנים), ותפילות אגואיסטיות למען עצמי (ולא למען הזולת).

מתפיסה אגואיסטית זו של העולם שלנו נוצרו הדתות השונות. כל הדתות קיימות בגלל הסתר הבורא, בגלל הצורך של האדם בתמיכה פסיכולוגית.

שיעורים על פי המאמר "מהות הדת ומטרתה"

פוסטים קודמים בנושא: הדת בראי הקבלה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest