דחייה זמנית

"וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר: ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים:

ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית: וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא:

ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "מצורע", פרק י"ד, פסוקים ל"ז – מ"א).

כל זה מורגש ברצונות שלנו. כי כל העולם שלנו ניתן לנו בהרגשות, ומלבד רצון לא קיים שום דבר.

לכן בתורה מדובר בצורה ברורה ומפורשת, או שאנחנו מרגישים הכול ברמות יותר גבוהות, בכוחות, או ברצונות, שכביכול נמצאים ברמות של החומר ונותנים לנו את התחושה שלו: צורה, צבע, ריח וכולי. אבל באופן כללי, אלה הם רק רצונות, אין שום דבר אחר.

"ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית: ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח: ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "מצורע", פרק י"ד, פסוקים מ"ב – מ"ג, מ"ה).

האדם ביסודו מוליד בעצמו מתוך עצמו את הנגע. אפילו התכונות החדשות והטובות שניתנות לו, הוא בכל זאת כולל אותן באגו שלו ומקלקל אותן.

בהתחלה הוא יכול לעבוד עם רצון אגואיסטי שנקרא "בית", אבל כאשר הוא בוחן אותו דרך האור העליון, הוא מבין שכבר אי אפשר לעבוד איתו והורס אותו, כלומר מניח בצד.

הרצון הזה אינו מושמד, אלא מוצא מחוץ לעיר ונזרק, שזה מסמל, שהתיקון שלו נדחה לזמן מה. כי לאחר הבית האדם מתקן את החצר ולאחר החצר הוא מתקן את כל העולם. לכן, כך או אחרת, הוא חוזר לתיקון הרצון שנדחה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 05.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
רצונות קלים
להפוך את ארץ כנען לארץ ישראל
תיקון של הדרגה האחרונה