ג' תנאים בתפילה

בעל הסולם, מאמר "ג' תנאים בתפילה" מתוך ספר "שמעתי":

"יש ג' תנאים בתפילה:

א. להאמין, שהוא יכול להושיע לו, אף על פי שיש לו תנאים הכי גרועים מכל בני דורו.

ב. שכבר אין לו שום עצה. שמאי שהיה אפשר בכוחו לעשות, כבר עשה, ולא העלתה רפואה למכתו.

ג. שאם לא יעזור לו, טוב לו מותו מחייו."

ג' התנאים הללו הם סיכום של הרבה תנאים, שאותם האדם צריך לקבץ בתוכו כדי להגיע לתפילה האמיתית, לצעקה. צעקה, זה הרצון שבלב. הוא נולד באותו הרגע שאנחנו משיגים רצון שמתאים לגילוי העולם הרוחני, גילוי תכונת ההשפעה, ברגע שאנחנו מוכנים לזה, אף על פי שעדיין נמצאים מהצד הזה של ה"מחסום", כלומר, מצפים לקבל משהו מהגילוי הזה.

זו עדיין לא בקשה נקייה, והיא גם לא יכולה להיות נקייה, כי ישנה שבירה בין המדרגות. אנחנו תמיד מתפללים ב"לא לשמה", למען עצמנו, ומזה מגיעים ל"לשמה", להשפעה. כמו שנאמר: "יגעתי ומצאתי". אבל בכל זאת הרצון שלנו חייב להיות מותאם לאותה המדרגה שאנחנו נמצאים לפניה. אי אפשר לעלות עליה מבלי שמקיימים את שלושת התנאים האלה.

נניח, שאני קיימתי שני תנאים והבנתי שעשיתי את כל מה שרק אפשר וההצלה לא הגיעה. אבל איך אפשר להחליט שעשיתי כל מה שיכולתי? ואפילו אם אני פתאום מחליט כך, אז רק לרגע אחד קצר, וכבר ברגע הבא מתחיל לחפש מה עוד אפשר לעשות. כי איך אפשר להיות בטוח שכבר ניסיתי הכול?

לכן בא התנאי השלישי, ש"טוב לי מותי מחיי". האדם מגיע לייאוש מלא ולא יכול להמשיך בצורה כזאת. ואז התנאי השלישי כאילו מגדיל את התנאי השני, בכך שמביא אותו לכזאת דרגה קיצונית, שכבר לא מוכן יותר לחכות ולבדוק מה עוד אפשר לעשות, אלא מתפרץ בתפילה.

אם אני לא אקבל את הרצוי, אז טוב לי מותי מחיי. ואז תנאי אחד עוזר לשני. כי אנחנו עובדים בשתי מערכות: מוחא וליבא, בשׂכל וברגש. ולכן תמיד אפשר להגיד בשׂכל שאני לא עשיתי מספיק ברגש. ובצורה רגשית תמיד אפשר להודות, שאני עדיין לא השגתי בשׂכל את הבדיקה הדרושה והבירור של הרגשות שלי.

לכן, בסופו של דבר, כל התנאים מצטברים לשלושת התנאים האלה והם מצטברים לאחד: לתפילה אחת, להעלאת מ"ן.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 23.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מעבר מהתקפה, למלחמה יומיומית
תפילה על הישועה
תפילת רבים