דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / גלות מאיחוד עם הבורא

גלות מאיחוד עם הבורא

כאשר אני נוסע לחו"ל, אני תמיד בודק את עצמי מה אני מרגיש, כאשר אני מטייל בעיירות קטנות, איך אני מרגיש את האנשים, בכך שמנסה להתנתק ולהשתחרר מעצמי, להיכנס לתוכם ולהיפך, להרגיש את עצמי כאדם רגיל.

בוודאי, שבאירופה האנטישמיות מורגשת מאוד. אבל האנטישמיות הזאת היא טבעית. האדם אינו אשם בה, אין לו לזה שום תנאים מוקדמים. אבל כאשר הוא רואה לפניו יהודי, אז האינסטינקט הבהמי מייד מתחיל לפעול בתוכו. ואתה רואה שהוא לא מקבל אותך, אתה בשבילו יריב, ממש הופכיות. אתה מתחיל לנבור בחיפוש אחר הסיבות ומגיע למסקנה, שבעיקרון, אנטישמיות היא חסרת כל ביסוס שמופיעה באנשים דווקא מהטבע.

מה שהכי מעניין הוא, שכל פעם אני יותר ויותר מצדיק את האנשים, בכך שרואה בהם פעולה תכליתית של הבורא. אני עד כדי כך מצדיק אותם, שאין לי מה לומר להם, אני אפילו נהנה מזה שאני מרגיש את השנאה שלהם כלפיי.

מה גם, שזה לא מצב מזוכיסטי, אלא הרגשת גָלוּת, כי אני מרגיש על עצמי את הגלות מהאיחוד שלי עם הבורא. הוא מראה לי מה עוד אני צריך לתקן ועד איזו מידה, כדי שהאנשים האלה יגיעו להשתוות עימו. אני חייב לעשות את זה, אבל לא עושה, ולכן הם שונאים אותי, כי הם הרי לא יכולים לתקן את עצמם. באופן כזה, השנאה כל הזמן תתגלה באותה המידה שבה אתה היית חייב לתקן אותם ולא עשית את זה.

לכן אין ממי להיעלב או על מי לכעוס, ניתנו לך כל האפשרויות לבצע את המשימה שלך. והשונאים שלך (בדיוק כפי שפרעה מגלם את הדימוי הכללי הכולל של השנאה) מראים לך שאתה עדיין לא מתוקן. אתה חייב לעבוד על זה, אך אינך רוצה.

כי הרי תחילה פרעה היה טוב, מפני שאתה צריך להתכונן לתפקיד שלך, להכיר את מה שנמצא לפניך. והוא נותן לך את ההזדמנות הזאת, תחייה כמונו, תתחבר איתנו.

ואחר כך, כאשר אתה צריך להתחיל לתקן את האגו, כי לשם כך קיבלו אותך במצרים, אבל לא עושה את זה, אז אתה הופך למיותר. זהו ביטוי מובהק לפגמים ולליקויים שלך בבריאה, ואין לך לאן לברוח מזה.

מתוך תוכנית על פרשת השבוע "תרומה", 12.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
שואה חדשה או משימה מלמעלה?
האלטרנטיבה היהודית של המאה ה-21
אנטישמיות: מי אשם ומה לעשות?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest