קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מדוע המקובלים כותבים לעיתים קרובות שהם אינם רוצים להוסיף על מה שכבר אמרו מוריהם לפניהם?
תשובה: נאמר שלא קם נביא גדול כמשה, אז על מה כותבים המקובלים אחריו? מה אפשר להוסיף למה שכבר נאמר על ידי משה בתורה? – הם משתדלים לפרש יותר את התגלותו של הבורא למשה. כולם ניזונים מאותו המקור הראשון ומשתדלים להגיש אותו לתלמידיהם כך שיבינו יותר נכון את משמעותו הפנימית.
נניח ששנינו הלכנו לחנות, רכשנו את אותם המצרכים, ואז כל אחד בביתו הכין מהם מאכלים לפי טעמו. נאמר שכל מה שעתידים התלמידים לגלות כבר נגלה למשה בהר סיני. נגלה לו אור אין סוף שכולל את הכול. אנחנו במידת תיקון הכלים שלנו, מגלים חלקית את מה שנמצא שם.
המקובלים מהעבר ידעו הרבה יותר מאלה שבאו אחריהם, אך הם לא ידעו לגלות את השגותיהם. הדור שלנו, שמסיים כעת את ההתפתחות הכללית, מגלה על ידי העבודה שלו את הרצונות הגדולים ביותר (נה"י), שבזכותם מתגלה האור הגדול ביותר (בדרגת הנשמה). אך האור הגדול הזה, "אור החכמה", נכנס לתוך הרצונות (כלים) של האבות (כח"ב). אנחנו מרגישים שבכל שיעור מתגלה לנו הבנה עמוקה יותר של מערכת הבריאה.
אז מהו הגילוי שנעשה על ידי בעל הסולם? – הוא סידר את הכול במערכת עם קשר בין הדברים. חכמת הקבלה היא גילוי כל הקשרים הפנימיים, האנליזה והסינתזה הפועלים במקביל זה כלפי זה, פירוק לגורמים והרכבתם מחדש.
כל זה קורה בתוך הנברא מזין אותו באנרגיית החיים החל מרמת המזון הגשמי עד הדרגות הרוחניות. כל החיים שלנו הם תהליך של פירוק והרכבה. עד שאיננו מגלים את הסדר הזה, אנחנו פועלים על פי העיקרון "כל שביכולתך לעשות, תעשה". כמובן שהסדר הזה כבר קיים, אך עדיין לא גילינו אותו בעצמנו.
עדיין איננו מחקים את כל תנועותיו של הבורא, אך בהדרגה התנועות שלנו נעשות מחושבות יותר, ואנחנו נזהרים מלעשות תנועות מיותרות. כך האדם גדל ברוחניות.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות" , 1.7.2010
ידיעות קודמות על נושא:
מאילו ספרים אנחנו מקבלים יותר אור?
שליחותה של נשמה ענקית
"הצימוקים" שמביאים את האור
