ברבריות חדשה

מי היה מעלה בדעתו, שהמאה ה- 21 תביא לעולם כאלה מעשי זוועה, כזאת אנטישמיות, ובכלל, כזה מצב עלוב של האנושות, כאילו שהיא שוב שוקעת בתהום חשוכה וקודרת.

האגו שלנו כאילו נופל לאן שהוא למטה, והשׂכל נעלם לגמרי, בכך שמבטל את כל הניסיון של האנושות, את כל תקופת החיים שלה, את כל אלפי שנות קיומה.

פראוּת שוב מרימה את ראשה. היה נדמה, שהגיע הזמן ללמוד משהו לאחר תקופה כה ארוכה ושגיאות רבות כל כך! אבל לא, שוב מתגלה הברבריות, ועוד ברמה אחרת לגמרי, שכבר לא שמה לב לשום דבר אחר. זה מתרחש על רקע של התפתחות חסרת תקדים של כלי נשק שמסוגלים להשמיד את כל האנושות. האם באמצעותם אנחנו נעשה עכשיו "סדר"?

מדוע זה קורה? כבר היה עידן ההשכלה, כבר נראתה לכולם הדרך אל האושר המתקרב. אבל היום אנחנו ירדנו הרבה יותר נמוך ברמת הערכים והציפיות.

לפני 100-150 שנה, הלימוד, המדע, האומנות, התרבות בכללה, היו מוערכים ומכובדים. בני שישים עדיין זוכרים את יצירות האומנות של השירה והספרות, ערבי היצירה והדיונים. אדם שלא התעניין בזה הזכיר באופן חלקי אדם אטום. הוא התבייש להודות שהוא לא קרא או לא ראה משהו.

מטרתו של האדם הצעיר הייתה לספוג לתוכו את כל ה"פנינים" של האנושות, את ההישגים התרבותיים שלה.

אולי תחום המדע לא משך ולא פיתה כל אחד כל אחד, אבל דרישה לתרבות "מתוך הסכמה בעלמה" הקיפה את כולם.

מה גם, שלספוג את התרבות היה צריך בכזאת צורה, שזה יעשה ממך משהו, יחנך אותך מחדש, כדי שיראו שאתה אינטליגנט. אם בשנות השלושים של המאה שעברה, המילה הזאת הייתה מבישה, אז בשנות השישים היא הפכה למכובדת.

באותו הזמן היה מביש להראות שאתה חזק פיזית. להיפך, אם האדם היה רזה, חלש, אבל נראה כאינטלקטואל, אז הוא היווה דוגמה לאחרים. הבחורות הסתכלו עליו ולא על מישהו אחר…

כשהייתי סטודנט אז היו סופרים כמו ווזנסנסקי, יבטושנקו, עדיין צעירים, חדשים. הספרות הייתה במגמת עלייה. מול העיניים "נולדו" פייטנים כמו אקודג'בה, ויסוצקי…

גם אני הייתי בלהקה קטנה של לנינגרד והשתלבתי בחוגים ספרותיים, אומנותיים ומוזיקאליים. לא יכולנו לדמיין לעצמנו באותם הזמנים, כאשר הבטנו בתקווה על העתיד המזהיר של האנושות, ששוב תחזור הברבריות ואנשים יהרגו זה את זה, מבלי לספור קורבנות…

במילה אחת, עד לא מזמן הכול היה הפוך, אבל העשורים הבאים הביאו חוסר איזון משווע. עברה מחצית מאה והכול התחלף לחלוטין בכזאת צורה, שאיש לא יכול היה לחשוב על כך.

מכאן אנחנו רואים, שחוקי הטבע הם קבועים. הם מתגלגלים עלינו בסוג מסוים של התחלפות, בכך שמראים את אותן התמונות, כדי שאנחנו בכל זאת נלמד כתוצאה מכל שינויי הצורה ונראה את העיקר – שחייבים להבין את החוקים האלה ולהשתמש בהם בצורה נכונה, לא לשחות סתם בזרם, אלא לממש אותם על עצמנו, לא לקוות לעתיד בהיר וטוב, אלא לבנות אותו, בכך שכל אחד מתחיל מעצמו.

מתוך התוכנית "בבל אתמול והיום", חלק 8, 24.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
בנפילה חופשית
טוב, מה שטוב לזולת
ברבריות בעולם המודרני

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest