בעקבות הטרגדיה בפריז – חלק א' – חופש ומתירנות

שאלה: לאחר פעולת הטרור הנוראית בפריז, שגבתה את חייהם של 129 קורבנות, רבים אומרים שמתחילה מלחמת העולם השלישית…

תשובתי: בינתיים זו עדיין לא מלחמת העולם השלישית, כי זו תהיה מלחמה גרעינית שתהרוס לגמרי את העולם שלנו. ודאי שאני לא ממעיט בערך הטרגדיה שפקדה את צרפת ואת האנושות כולה. למרבה הצער, פעולות הטרור האלו הופכות כבר לתופעה רגילה. לפני שבוע במצרים נפל מטוס רוסי, שעל סיפונו היו יותר ממאתיים בני אדם. כל זה עדיין לא מלחמת העולם השלישית, אבל אלה הם הסימפטומים הראשונים שלה. אם נמשיך בצורה הזאת, אז באופן בלתי נמנע נגיע אליה, כי כל העולם מתדרדר יותר ויותר למטה, יותר ויותר קרוב לאסון.

שאלה: צרפת זו מדינה עם ערכים דמוקרטיים, כמו חופש, שוויון, אחווה, סיסמאות של המהפכה הצרפתית הגדולה. איך זה אפשרי שדווקא כאן עולים כוחות החושך של הרע?

תשובתי: מאז המהפכה הצרפתית, הדמוקרטיה חוותה כל כך הרבה עיוותים, שהחופש הפך למתירנות עבור כולם וללא שום גבולות. וזה כבר לא טוב. הכול צריך להיות מאוזן, כי העולם שלנו הרי קיים על בסיס של איזון של שני כוחות: אור וחושך, פלוס ומינוס, קור וחום. כל הטבע בנוי על שיתוף פעולה הדדי של שני הפכים. אבל אם אנחנו מדברים רק על חופש בלבד, ללא שום הגבלות, אז הוא יכול להביא לתוצאות נוראיות שהן אפילו הרבה יותר גרועות מעבדות או דיקטטורה. קשה מאוד להתייצב מול אלה שעושים רע, בכך שמתכסים בדגל של חופש ודמוקרטיה. לכן כל הדברים הטובים ביותר, אפילו החופש, חייבים להיות בפרופורציה הנכונה.

אנחנו רואים שבעשורים האחרונים, צרפת הפכה למקלט עבור מהגרים מאפריקה והמזרח התיכון. למעשה, בצרפת לא נשאר כלום מהמדינה האירופאית הקודמת, שהתפרסמה בספרות הקלאסית שלה, בתרבות וההשכלה שפעם היו בה. מכל זה נשארו רק זיכרונות. הסיסמאות הקודמות "חופש, שוויון, אחווה" הפכו למילים יפות שלא מיושמות באף מקום. וספק אם אפשר ליישמן, בואו נהיה מציאותיים. ישנה דמוקרטיה, שעליה אנחנו יכולים לדון בצורה יפה כמו על מחזה תיאטרלי, וישנה מציאות קשה שבה הדמוקרטיה כבר לא קיימת מזמן. צריך להפריד בין חלומות למציאות, עם כל הכבוד העמוק שאני רוכש לצרפת, שהפכה למדינה הראשונה שהובילה את כל העולם לדמוקרטיה, לתרבות חדשה, להשכלה, יש לציין שזו הייתה רק מגמה תקופתית. עברה תקופה סוערת של תחייה, שהעניקה לעולם את האימפרסיוניזם וכל החידושים המהפכניים, והיא הסתיימה. 

היום, לאחר שחלפו קרוב למאה וחמישים שנה, אנחנו נמצאים בתקופה אחרת לחלוטין, בימינו שולט הכוח והטרור. במקום צבעים של כחול, לבן, אדום, צרפת הפכה לצבע ירוק, וזה משפיע מאוד על כל החיים שלה. אי אפשר לומר שצרפת זו מדינה צרפתית, אם 10% מהאוכלוסייה שלה הם מוסלמים, שמתחילים להכתיב לכולם את החוקים שלהם. נשיא צרפת כבר לא מייצג אותה, אלא את אותו הכוח שלוחץ עליו. ולכן צרפת התפצלה לשני מחנות, וימנים קיצוניים, תחת הנהגתה של לה-פן, רוצים להחזירה לצורתה הקודמת. ולמרות שהם כמעט פאשיסטים, אבל ביחס לאותה האימה של הטרור שמתרחש עכשיו בצרפת, הם כבר לא נראים לצרפתים כאלה קיצוניים. הצרפתים מתחילים לנטות לזה, שאין מוצא אחר אלא רק להיצמד לקו של הימין הקיצוני.

המשך יבוא…

מתוך תוכניתי ברדיו 103FM, בתאריך 15.11.2015