במקרה של אסון, הכלכלה העולמית לא תחזיק מעמד יותר משבוע

ידיעה: "קבוצה של מומחים טוענת שהכלכלה העולמית תוכל לעמוד בפני חוסר יציבות רחב-היקף – כתוצאה מאסון טבע או פעולות צבאיות – למשך שבוע בלבד. זאת מפני שהממשלות והמפעלים המסחריים אינם מוכנים במידה מספקת כדי להתמודד עם השלכותיהם של מצבים בלתי-צפויים.

אירועים כמו הענן מהאפר של הר הגעש ששיבש בשנת 2010 את כל הטיסות באירופה, רעידות האדמה והצונאמי ביפן וההצפות בתאילנד באותה השנה, הראו שמגזרי המפתח הכלכליים והמפעלים המסחריים יכולים להינזק באופן רציני אם ההפרעות לייצור או לאספקה יימשכו יותר משבוע.

מצבה השברירי הנוכחי של הכלכלה העולמית יגרום לפגיעוּת מיוחדת מזעזועים בלתי צפויים. על פי נתונים שאספה קבוצת מומחים, עד 30% מהתוצר המקומי הגולמי של המדינות המפותחות יכולים להינזק באופן ישיר כתוצאה מהופעת מצבי משבר, במיוחד במגזר הייצור.

על פי ההערכות, התפרצות מחלת הסארס בשנת 2003 באסיה עלתה לחברות המסחריות קרוב ל-60 מיליארד דולר, שמהווים 2% מהתוצר המקומי הגולמי של אסיה. בחודש שלאחר הצונאמי ביפן, היקפי הייצור התעשייתי העולמי ירדו ב-1.1%.

ענן האפר בשנת 2010 עלה לאיחוד האירופי 10 מיליארד אירו והעמיד חלק מחברות התעופה והתיירות על סף פשיטת רגל.

ההוצאות יכולות לגדול במהירות, אם בעורקי התחבורה או במרכזי הייצור העיקריים ההפרעות יימשכו כמה ימים, דבר שיכול להעמיד בסכנה את משאבי המזון ואספקת המים, וכן את רשתות החשמל והתקשורת.

קבוצת המומחים הדגישה את חשיבותם של משאבי הרשתות החברתיות כמנגנונים אוניברסליים מועילים לחילופי מידע במקרה של משבר. במהלך הפרות הסדר בלונדון בשנת 2010, טוויטר הפך לאמצעי יקר ערך, שבעזרתו אנשים יכלו לעקוב אחר תנועתם של המתפרעים בבירת בריטניה ולנקוט באמצעי הזהירות הדרושים".

התייחסותי: הדוגמאות הללו של תלות הדדית ושל שבריריות, במקביל לקשר ההדדי הכולל, צריכות להביא אותנו לנחיצות להתקרב עד כדי כך שנוכל להחליף זה את זה במקרה הצורך.

ידיעות קודמות בנושא:
הפורום הכלכלי העולמי
התפתחות המשבר הגלובלי
מה לעשות עם סיכונים גלובאליים?