במסגרות של חוקי הטבע

"וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם: ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם" (ויקרא, בחוקותי, כ"ו, ל"ז–ל"ח).

אם לא נעסוק בעבודה רוחנית, אז כל מה שיש בנו ייעלם: הרצון לבורא, להשפעה, האפשרות של התעלות רוחנית. הכול ייבלע על ידי האגו שיהפוך להיות עוד יותר סגור אטום.

אנחנו נמצאים במסגרות של חוק הטבע, במטריצה שלו, בנוסחה. אם אנחנו נכללים בו בצורה נכונה, אז בהתאם לזה גם היציאה תהיה נכונה: טוב עבורנו, טוב עבור כל העולם, רצוי לבורא. אחרת הטבע יגיב בקשר הפוך.

בתורה לא מדובר על שום דבר אחר. רק שהיא לא מורה באופן קונקרטי ומדויק על כל הקריטריונים, אלא מציגה אותם בצורה אומנותית, אלגורית (בצורת משל).

אם נתרגם אותם מפירוש פשוט לפירוש הקבלי (במספרים, מדרגות, מסגרות, כוחות), אז מתוך זה נראה שילחצו עלינו כוחות עצומים, כך שמביאים לייסורים גדולים. כך זה יימשך עד שנתחיל לאזן את עצמנו עם הקריאה הזאת של הטבע, עם הבורא.

במשך אלפיים שנה עם ישראל התערבב עם עמים אחרים, כדי להתחיל עכשיו את התיקון שלו, כדי לתקן אותם אחר כך ולאפשר לבורא להתגלות בהם. כי בנו הבורא לא יכול להתגלות.

אנחנו, מה שנקרא "כלים דהשפעה", מסמלים את אותן התכונות שבהן הגילוי של הבורא הוא בלתי אפשרי, הן מאוד חלשות. אנחנו זקוקים דווקא לעביות, לרצונות ולחסרונות, לכוחות העצומים של כל העולם, אותם אנחנו צריכים לתקן ולהציע לבורא לצורך ההתגלות.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 10.12.2014