במנוחה רגועה

כנס בסוצ'י. שיעור מס' 2.

האור נמצא במנוחה מוחלטת, מפני שכל הכוונות שלו מכוונות באופן מרבי לקירוב, לאיחוד, לחיבור, לדבקות איתנו. כל שנייה הוא מבצע מיליארדי פעולות (אם אפשר להתבטא כך במושגים של זמן).

האור לא משתנה בשום דבר והתוכנית שלו מכוונת רק כדי להביא אותנו למצב המושלם. זו נקראת מנוחה.

אם יש לי רק כוונה אחת, דחף אחד, פעולה אחת, ואני בשום אופן לא משנה אותה, אז היא יכולה להשתנות תחת השפעה של איזה אובייקט, בתוך האובייקט עצמו, אבל לא ביחס שלי אליו.

לדוגמה, בפיזיקה, כל כוח שמכוון לאיזה אובייקט, הוא קבוע, ורק האובייקט עצמו כל הזמן משתנה. נניח, שבשדה מגנטי מסתובב סליל השראה. יחד עם זה השדה המגנטי הוא קבוע, ואילו סליל ההשראה מייצר בתוכו זרם חשמלי חילופי.

או שניקח דוגמה אחרת: הורים אוהבים מוכנים לעשות הכול למען הילד שלהם, אבל פתאום הם מפליקים לו בטוסיק. איך דבר כזה יכול להיות? אם אדם זר יראה את זה, אז הוא יחשוב: "ברבריים! צריך להזמין משטרה!". אבל בעצם, זה מאהבה.

אצל הרב"ש יש דוגמה טובה, כאשר הילד צועק מזה שהוא רוצה לחטט עם סיכה בעין, אבל ההורים לא נותנים לו את הצעצוע המסוכן הזה, ובזה מגלים אהבה ולא אכזריות.

אבל אהבה כלפי המקבל מתגלה בצורה אחרת לגמרי, בדיוק כפי שזה מתגלה לנו בעולם הסובב. זה הכול השפעה של הבורא עלינו: מהפעולות הנוראיות שאנחנו רואים בעולם הזה ועד לפעולות הנפלאות ביותר. זה הכול אותה האהבה החלוטה של הבורא.

אנחנו יכולים להרגיש אותה ממינוס לפלוס של כאלה פעולות עלינו! וזה נקרא שהוא נמצא במנוחה מוחלטת. ואנחנו בהתאָמה לכך, אילו "רשימות" מתגלות ואיך אנחנו מממשים אותן, מרגישים את ההשפעה שלו בפער כזה.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס בסוצ'י, 10.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
האור מכאיב לעיניים שהתרגלו לחושך
אני לדודי ודודי לי
האור עובד ללא ימי מנוחה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest