קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
את הרצונות שלי יש לחקור מלמעלה ולא מבפנים, "תחת מיקרוסקופ", וכמה שאפשר יותר מהר. הרי המטרה שלנו היא תיקון וללא "בית ספר לרצונות" הזה, לא אוכל לעבוד אחר כך בעל מנת להשפיע. את העולם הרוחני אני בונה בתוכי, ברצונות המקולקלים שלי! אני בונה מהם "גבעה" ועולה עליה. וכך שוב ושוב. הגבעה הזאת גדלה, וגם אני גדל יחד איתה, כמשפיע.
בסיכומו של דבר אני בונה בעצמי את הר סיני – הר של שנאה, כדי להתעלות מעליו ולבנות על פסגתו ארמון מלכותי – ארמון של הבורא. את כל זה אני יוצר על גבי הרצונות השבורים, האגואיסטיים שלי, המתגלים בי באופן עקבי. ודווקא מהם, כשהם כבר מתוקנים על ידי, אני מגלה את מציאות הבורא, ומהם אני בונה את העבודה שלי בעל מנת להשפיע. וכך גם כל העולמות, כל המדרגות, נמצאים בתוכי! הכול מתגלה ברצונות המתוקנים. הרי הבורא ברא רק רצון אחד כללי, ואני מגלה את הבורא בצורות ובאופנים של הרצון הזה.
125 מדרגות רוחניות הן לא גורם חיצוני, הן בתוכי, הפוטנציאל שלהן טמון ברשימות שלי! לכן אני חייב לפתח את הרצונות שלי בעצמי מתוך הרשימות, ולעבוד איתם כך שאני משנה את השימוש בהם – ובאופן כזה לבנות בעזרתם את העולם הרוחני.
נתנו לי רצון (חומר), רשימות (צורות), ואני צריך למשוך אור ולחבר ביניהם, לאחד אורות, ניצוצין וכלים, אנ"ך (אורות, ניצוצין, כלים). ואז הם ירכיבו את הנשמה שלי, ובה אני ארגיש את המציאות הרוחנית. גם עכשיו אני מרגיש את המציאות בנשמה, אבל רק ברובד הנמוך ביותר שלה, שנקרא "העולם הגשמי". לאמתו של דבר הנשמה מתגלה רק במידת השגתו של הבורא.
רשומות קודמות בנושא:
את הרוחניות רק אני בונה!
התפילה העיקרית
האקטיביות היא בהתבוננות הפנימית
רשומות נוספות במדורים: התפתחות רוחנית, חכמת הקבלה
(ע"ע שפטים) מתבאר בסוד הכתוב ורוח אלקים מרחפת על המים, כי נודע שתשע מאות תשעים ותשעה מתים בעה"ר, אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף וכו' ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר, ומלאך הזה סודו עין טובה. ונודע בסוד שביה"כ שסיבת שבירתם היתה, משום שהע' בסוד דבר נוסף ששרה בהכלים, וכשקרב ונגע בהאור, תיכף פרח אור העליון למקורו, ונשברו הכלים וירדו. ותדע שדבר נוסף הזה הוא שנק' כפתור וזסו"ה ושלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח כן לששת הקנים היוצאים מן המנורה.
גביע, גת, ספות, דם:משוקדים. פי' כי הכלי ששותין בו היין נק' גביע, שהוא מלשון עין גבוה גבוה"ע. וכמ"ש ודם עינב תשתה חמר, כי העין הגבוה מוצף אור התחתון מפי עיניו, עד שנעשה אדום כדם, בסו"ה דום לה' והתחולל לו, ובסו"ה חכלילי עינים, כי הגוף מתחולל ומתרוקן מאור הקדושה ע"י עיניו כנ"ל עד שנעשה בסוד דם לה', ואז נגמר הכלי היקר שנק' גביע בסוד עין טובה לבסוף, באופן שהגאות דהיינו הגת נדרך בסיבת העין הקרב לשתי עשרה שנק' כפתור כנ"ל, ותיכף באותו רגע שוקד אור העליון ופורח למקורו, ונמצא שהכלי קבלה הנק' גביע כנ"ל מצוייר בשקידת המעשה כמין כפתור ופרח,
שזסו"ה הך בכפתור וירעשו הספים: סוף הראש הקבוע וקיימא בסוד לא ימוש וסוף הגוף (שנעשה שם להתחלה אליו) הקבוע וקיימא בסוד לא תסור, נמצאים מזדעזעים ונרעשים ממקומותם ומוציאים אורות גדולים
ג' גביעים, נחל שורק, ים וסוד שלושה גביעים, תבין בסו"ה ובגפן שלשה שריגים והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלותיה ענבים וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אותם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה. שריגים" הוא מלשון נחל שורק סר, רק, כי כן הנחלים של מיץ ענבים הולכים אל הים והים אינו מלא אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת.
שריג, יין, חומר, נצה, חכלילי עינים ולפיכך נק' פרי הגפן מלשון ג' פנים שה"ס חג"ת: חסד עיר, גבורה מגדל, ת"ת ראשו בשמים, בסוד ת"ת בנים אבותם. ולפעמים נק' כתר משום שת"ת הזה עולה בסוד קו אמצעי עד הכתר, ומתוך שהחומר של שלש הבחינות האלו הם מסוד נחל שורק כנ"ל, ע"כ נק' ג' שריגים, כי כל פן מצטייר על צורה דשורק כנ"ל.
מתוך אור הבהיר