בית דין ללא משוא פנים

"לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "קדשים", פרק י"ט פסוק ט"ו).

התורה מזהירה: אל תקלקל את הרגשות שלך. אל תתייחס לבני אדם, כפי שהאגו הרחמן מכתיב לך. אסור לעשות את זה.

כל אחד מאיתנו הוא שופט. אתה צריך לשפוט את האדם ללא משוא פנים, מבלי להביט בו. הוא יכול להיות שחור או צהוב, מכוער או יפה תואר. יכול להיות שהוא יכול לדבר בכזאת צורה, שאתה נדהם מזה והוא ירגש אותך עד דמעות, וכן הלאה.

איך להגן על השופט ולשמור על כך, שהוא ינהל את המשפט במשוא פנים? לשם כך הוא צריך לשפוט את עצמו. כי אם אתה שופט אדם אחר ופוסק לו פסק דין מנקודת מבט שהיא ללא משוא פנים, כלומר, מתלבש בדרגה שלך בבורא, ופסק הדין הזה הוא שגוי, זה אומר, שאתה חייב לקבל על עצמך את האשמה שלו ובמקום נאשם לפצות את החוב שלו לכל החברה, לכל הנשמה הכללית.

אם הושבְת גנב בכלא, וכעבור פרק זמן מסוים הוא השתחרר ושוב גנב, זה אומר, שאתה חייב לשבת בכלא במקומו, מפני שפסקת פסק דין לא נכון. כי בזמן שהותו בכלא, הוא מסיבות שונות לא תיקן את עצמו, מאחר ושוב הלך לגנוב. כלומר, אתה אשם ולא הוא, מפני שאתה והחברה הייתם צריכים לעשות עליו תיקון ולא עשיתם את זה.

לכן, כאשר הוא משתחרר לחופשי נוצרת בעיה, מה לעשות איתו עכשיו. ואילו איתך אנחנו בדיוק יודעים מה לעשות: להושיב אותך בכלא או לנקוט באיזה שהן צורות תיקון אחרות.

הערה: לפי העיקרון הזה, כל השופטים היו יושבים עכשיו בכלא. אבל כידוע, הכלא אינו מתקן.

תשובתי: בתורה בכלל לא מוזכרים בתי כלא. באמת, הכלא אינו מתקן, ואנחנו רואים את זה לפי מה שקורה היום. והחכמים ידעו על כך לפני חמשת אלפים שנה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 02.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
גזר הדין של השופט הוא מתכון לתיקון
שופטים ונשיאים
המשימה של הבכורים, הלויים והכוהנים