קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כל הזמן אנו מתאימים את עצמנו לאיזשהו סטנדרט כללי של התנהגות, בכדי שלא נחוש בושה. כעיקרון, כל מה שאנו עושים בעולם שלנו, מלבד מילוי צרכים קיומיים הכרחיים – מונע רק על ידי הצורך להיפטר מתחושה של בושה. כל תהליך ההתפתחות, כל ההישגים והחיפושים שלנו – הכול מבוסס רק על הרגשת הבושה ובא "לפצות" עליה, היינו להביא לכך שלא נתבייש. זוהי הדרך שבה דוחף אותנו "הצד האחורי" של האגו.
לפי הקבלה, התגובה הראשונה של הנברא להרגשת הבורא (צמצום א') נבעה מהרגשת הבושה. בושה – הדבר היחיד שעלינו להשלים בכדי להפוך להיות שווים לבורא. לכן, הרגשת הבושה בכל צורותיה היא שמנהלת את כל פעולותינו.
איך אדם ביישן וחסר ביטחון בגשמיות יכול ללמוד קבלה?הבושה וחוסר הביטחון להיות עם קבוצה מתגברים עליו ועוצרים אותו מלהתחבר לקבוצה ולכן נאלץ ללמוד רק דרך האינטרנט .
איך אדם כזה יגיע לגמר תיקון ?בכל דבר שהאדם נוגע או רוצה לעשות הבושה וחוסר הביטחון עוצרים אותו ומונעים ממנו להתקדם גם בגשמיות וגם ברוחניות.
מה אדם כזה יכול לעשות ? האם יש לך עצה ?
שלום רב לכבוד הרב לייטמן שבוע טוב .רציתי לדעת איך אני יכולה להשתלב בפעולות הפצה?
שלום לך
להשתתפות בהפצת הקבלה-
http://www.kab.co.il/epaper_heb/content/view/epage/2643
האם הנסיון לא להרגיש בושה בעולם שלנו בין אנשים מתבטא בגאווה או רברבנות? מה לעשות במקרה שאנשים דורשים ממך תשובה לשאלות ולא רוצים לקרוא מהאתר ודורשים תשובה ממך ועכשיו? מה לעשות כי נדמה שלא משנה מה שאני אומר תמיד נראה שהשגתי תוצאה הפוכה ולא קירוב של אותם אנשים למקורות? איך להיות??
האדם מנוהל על ידי ה"רצון לקבל" שבו הבוחר לאן כדאי לבוא, למה כדאי להשתוקק, האם כדאי לתת מאמץ כדי להשיג הרצוי וכדומה. ובתוך המאמצים האלו – להתגבר על הקושי להגיע לדבר, כלולים גם המאמצים להתגבר על הבושה. הרי אם אני מאוד רוצה דבר מה, הדחף שאני מרגיש אליו גדול יותר מהבושה והיא כבר לא יכולה לעצור אותי.
לכן אם עדיין אתה מעדיף לשבת בבית ולא לבוא למקום שלומדים להיות מקובלים, סימן שאין לך עדיין הרצון האמיתי לזה, כי "אין דבר העומד בפני הרצון".
"המתאמץ בימי חייו ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר, הרי הוא ראוי לשבח ולשכר" (בעל הסולם, מאמר "החירות": http://www.kab.co.il/heb/content/view/full/31386)
שאלה לרב לייטמן
כתבת "המתאמץ בימי חייו ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר, הרי הוא ראוי לשבח ולשכר" (בעל הסולם, מאמר "החירות"
אז שאלתי היא מהו הרובד היותר עמוק של משפט זה , האם עלינו כל פעם לשבח את הסביבה וכך לזכות בשכר רוחני ?
שלום
בתגובה לתשובה שקבלתי על התנשאות של עור בהיר עור קהה, התכוונתי התנשאות יותר לאיגו והתשובה שקבלתי לגבי היותם של בעלי עור בהיר יותר חכמים היא לא רלוונטית מכיוון שידוע לי שחכמה רוחשים, בעניין רוחני ורגשי עדות ספרד יותר מפותחים, מכיוון שבגלות לא היה איגו (או השכלה) ידוע שבסביבות מלחמת העולם השניה עודות מרוקו תימן שמרו על עצמם באמצעות הקבלה שנאת החינם היתה יותר קימת באירופה (אני מדברת רק עליהודים ההתנשאות שלהם גם אחרי השואה וגם אחרי קום המדינה היתה קיימת "הוציאו את זה" על המרוקאים וכל היתר היותר ורוב המרוקאים היו פשוטים ולא משכילים הם יצאו "ממורמרים"- הרב הגדיר אותי ממורמרת אני לא מרגישה כך אני מרגישה הרבה מעל זה עדות אשכנז ועור בהיר צריכים הרבה יותר לעבוד על האיגו שלהם ופחות לחשוב שהם יותר חכמים מכולם כי הזמן הוכיח את זה, הקב"ה לא אוהב את המתנאשאים משפיל גאים,עובדה היא שכאשר אנחנו באים ממקום של התנשאות אפילו הדיבור שלנו לא משכנע או יוצא אווילי.
שלום רב
הרב לייטמן מגדיר את ה' כחוקים, טבע, בתקופת התנך משה רבינו מדבר עם ה' וה' מדבר אליו או אל העם- מדוע עם כך ההגדרה של אלוהים נשמעת שונה מפיך?
מאד קשה לי אם זה להתחיל להתיחס אל ה' כאל חוקים ולא אל מישהו שאני יכולה לבכות לדבר איתו בשעת צער, ברור לי שאני צריכה להישמע לחוקיו להוראותיו של הקב"ה אבל לא ברור לי למה ההגדר של ה' נשמעות שונה מפיך?
נורית
לרב לייטמן שלום
לשאלתי הקודמת על התנשאות אשכנזים על עדות מזרחיות ויותר על עדות מרוקו- במלחמת העולם השנייה יהודים בעדות מזרח שמרו על הקבלה ונכון, האגו (ההשכלה )היתה פחות מפותחת, לדעתי עם קום המדינה האשכנזים התיחסו לעדות מזרח בדיוק כפי שהתיחסו אלהים הגויים באירופה,מה גם בארופה בתקופה ההיא רוב היהודים גם בארופה וגם במזרח היו עם אותם תנאים כך או כך קיבלו אותם תנאיםוכאשר ההשכלה הגיע גם ליהודים זה מייד נלקח מהם ע"י האנטישמיות.
ולכן, אני פחות מתיחסת למה שקרה בארופה ושאלתי למה שקורה ב 60 שנה אחרונות במדינה שלנו, עובדה קיימת שעדות אשכנז פגעו בנו הרבה (זה לא אומר עלי באופן אישי שאני ממורמרת כי אני ממש לא עושה מיהם משהו מיוחד),הם פגעו ברגשות ובכך פגעו ביכולת שלנו להיות משכילים ודורשי עבודה יותר מכובדת,האשכנזים העדיפו כח על רגישות, והרבה כח ניתן למצא אצל ערביי ישראל אני נתקלתי במקרים של העדפה ברורה הזוייה זו.
אנו צריכים להתיחס פחות בכבוד לאנשים מפגיני כח ויותר בכבוד לאנשים רגישיםבמובן הטוב של המילה) למיטב הבנתי מי שהתחיל עם השפעה כזו-עדות אשכנז נתנו בארץ את הטון בתחילת דרכה של הארץ וגם בהמשך-הפ אלה ששללו רגשןת הטובים ובחום האנושי שיש מה ללמוד מעדות ספרד שרגשות אלו באים מתוך אהבה חינם ומיעוט האיגו.
אנו ניראים פחות כאנשים רציונלים אבל זה לא כך ההגדרה המדויקת הנכונה זה מנמיכי איגו – וכל מי שמנמיך איגו הוא אדם חכם עם המון ביטחון עצמי ורגישות לזולת ואהבה אמיתיתץ
וה נכון שאנשים עם כל התכונות האלה פחות ירוצו להיות מצליחנים בתחום החומרי.
לכן כבוד הרב אני לא ממורמרת אני לגמרי יודעת את מקומי ולאן אני שייכת וגאה מאד במי שחינך אותי 40 שנה לפני שאתה הופעת.
שכל המידע הזה בה מתוך הסתכלות אמיתית וחוויה אישית לאורך שנים רבות, על המציאות פה בארץ-