דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / בוני העולמות הרוחניים

בוני העולמות הרוחניים

שאלה: איך אפשר להגיע להבנה שאני זקוק לאהבתם של החברים, ובכך תלויה כל הדרך שלנו?

תשובתי: ישנם כאלה שחושבים שהם זקוקים לאהבה לזולת, אהבה לנבראים, אהבה לחברים, אסיפת חברים – כאמצעי עזר כדי לקפוץ החוצה לאיזשהו מצב עליון, שבו יתגלו יחסים אחרים לגמרי. ואותה האהבה שהייתה לי כלפי האחרים תישאר בעבר ותאבד כל ערך.

אבל זה לא כך. באותו המקום שבו אנחנו בונים את היחסים בינינו – דווקא שם אנחנו מגלים את הנשמות. הקשר ביניהן נקרא "עולמות", ומה שממלא את הקשר הזה נקרא "הבורא".

אם כך, כאשר אני מתחבר עם החברים, עם הרצונות והמחשבות הפנימיות שלהם, אני בונה בכך את העולם הרוחני. הרי הוא אינו קיים בפני עצמו, ואין לו מקום אחר, חוץ מאותו המקום שבו אני אבנה אותו. העולם הרוחני הוא מערכת הקשרים בינינו, שאותה אני מגלה. לכן הדבר העיקרי ביותר הוא לתאר לעצמנו את המציאות בצורה נכונה.

היום אני תופס את המציאות בתוך הרצון שלי. אין כזה מקום שבו היקום קיים ללא קשר אליי. הכול קיים בתוך הרצון שלי. לכן מדובר רק על תיקון הרצון, כדי שהוא לא יהיה מבודד ויתרשם רק ממה שקורה איתו, מהזרמים והנוזלים שעוברים בו, אלא יאפשר לי לצאת ממנו "החוצה", כלומר לרכוש, בזכות השתוות הצורה, כוח אחר בתוך הרצון הזה, כוח של השפעה, בנוסף לכוח הקבלה.

אסור לשכוח, שבכך שאני מקרב אליי את הנשמות, אני לא מקרב מישהו אחר, אלא את החלקים שלי עצמי, שנראים לי כזרים בגלל האגואיזם שלי. אבל אם אני מתחבר איתם מעל לאגואיזם שלי, אני מרכיב מהחלקים הללו את עצמי.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 16.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אהבת חברים – העושר המשותף שלנו
כשנהיה צפוף תחת קורת הגג הישנה
הרשת שעליה נמצא העולם

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest