אש ומים

"הלהבה שלו הייתה חזקה ויציבה, בשונה מאש של מדורה רגילה, לכן אין המים יכלו לכבות אותה, למרות שמזבח הנחושת נמצא בחצר תחת שמיים פתוחים, הגשם אף פעם לא הציף אותו." (מ. ויסמן, "מדרש מספר", פרשת "צו").

פעולת התיקון החזקה ביותר, זה שריפת היצר הרע באש.

העניין הוא, שקיימים תיקונים שונים: ארבעה סוגי מיתות, הפשטת עור וניקור הפגר, המלחה, אכילה נכונה לאחר הכָּשְרוּת, מה שנקרא שלוש שנים של נשר (עבור עצים נושאי פרי), שבע שנות חרישה וכולי. כלומר דרגות שונות של אגו דורשות תיקון משלהן.

אבל לאגו הכבד ביותר נדרש התיקון החזק ביותר, תיקון על ידי האש. כאשר אנחנו עובדים בדרגה של שריפה עצמית, בכך שמקריבים את האגו שלנו למען המצב העתידי המתוקן, אז שום הפרעות אינן מהוות מכשול.

נאמר, שהמים לא יכלו לכבות את האש. זה מדגיש עד כמה מדרגת התיקון על ידי האש היא למעלה מכל השאר. כי המים בפני עצמם מסמלים טיהור, אבל הטיהור שלהם הרבה יותר חלש מאשר הטיהור באש.

מים מתקנים רק עד דרגת השפעה, "חפץ חסד" (גלגלתא ועיניים). ואילו האש מתקנת את הכוונה על מנת לקבל למען אחרים.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 06.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
והיה המזבח קדש קדשים
דשן של הרצונות שלנו
הפרדה של הרצונות הלא מתוקנים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest