אצלי הכול רשום

מתוך שיעור מס' 2 בכנס הקבלה בברלין.

שאלה: אנחנו חווים אלפי מצבים שונים. עד כמה חשוב לתעד ולרשום אותם, על מנת לעבור כל שלב מתוך מודעות מלאה?

תשובתי: זוהי שאלה מצוינת. בתחילת דרכי גם אני שאלתי את מורי: האם עליי לרשום את כל המצבים שלי? "היום אני מרגיש כך וכך, מתייחס לאחרים כך וכך". האם כדאי לתאר כל מצב: אני, היחס שלי לעצמי, היחס שלי לאחרים, עד כמה אני מבין ומרגיש את עצמי בעולם, את העולם עצמו. האם כדאי לחלק את זה, נגיד, לעשר זוויות שונות, ולנסות לתעד את השינויים פעם ביום או פעם בכמה ימים, תלוי בקצב השינוי?

מורי ענה לי שבשלב ההתחלתי כדאי לעשות כך. זה עוזר לאדם. כך אני יכול להסתכל לאחור ולראות שכבר חוויתי משהו דומה, ויצאתי מזה. אז גם עכשיו כנראה שהמצב אינו כזה נורא. אני יכול גם להשתמש ברישומים עבור העתיד.

עד כמה זה עוזר להתקדם? – בכל זאת אי אפשר לחזור על כל הפרטים. ברגע שאתה נמצא במצב מתקדם יותר, אינך יכול להבין את המצב שחווית בעבר. כאילו היית אדם שונה לחלוטין.

מלמעלה למטה אנחנו יורדים ב-125 המדרגות, ובתוכנו נמצאות מאות מיליארדי רשימות, נתונים אינפורמטיביים. כל רשימו הוא מצב שכולל בתוכו את כל העולמות, כל היקום, הכול ביחד. ברגע שפועל בתוכי רשימו מסוים, אני יכול לחשוב ולהרגיש מתוכו בלבד. לאחר שהרשימו נעלם, כאילו מישהו לחץ על " Delete" ופתאום אינני יודע ואינני מבין דבר. מתעורר רשימו חדש, ואני פועל בהתאם אליו.

אנחנו מהווים מערכת שמרגישה באופן תמידי את הרשימות שמתעוררות בה. רצף הגֵנים הזה מעורר בנו את הרגשת החיים, הזרימה, התנועה. לכן, אם היום אתה נמצא במצב כלשהו ואתה קורא על המצבים שחווית לפני שבוע או שבועיים, ייתכן שבכלל לא תבין אותם, מפני שאינך חווה אותם עכשיו. תנסה. בכל מקרה זה עוזר לפחות להבין שאינך מבין אפילו את עצמך.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס הקבלה בברלין, 28.01.2011

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest