דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אני מוכן לשתף פעולה!

אני מוכן לשתף פעולה!

שאלה: מה זאת אומרת "וייאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל האלוקים"?

תשובתי: בדרך כלל, האדם סומך על עצמו. אחר כך, מתוך חוסר ברירה הוא נאלץ לסמוך על הקבוצה. אחר כך, גם כן מחוסר ברירה, הוא סומך על הכוח העליון. ואחר כך לא נשארת לו ברירה אחרת והוא מוכרח לעבור מהבקשות האלו על עצמו לבירור הכוונה להשפיע. כך מובילה אותו התוכנית שטמונה אצלו בפנים – ההוי"ה הפנימית שלו, וכך הפנייה שלו מקבלת כיוון נכון יותר ויותר.

זה נקרא שהייסורים מובילים את האדם למטרה הנכונה. על זה נאמר, שמה שלא יעשה השכל יעשה הזמן, ושהייסורים מזככים את האגואיזם. זאת הדרך שבה אנחנו מתקדמים. בכל פעם שאנחנו עושים איזושהי "טעות", היא מביאה אותנו לגילוי של מצב נכון יותר. כך מאורגנת בתוכנו שרשרת הגֵנים האינפורמטיביים (הרשימות).

לכן, בסופו של דבר אנחנו מגיעים למצב שעליו נאמר: "וייאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל האלוקים". כלומר, האדם לאט לאט, דרגה אחר דרגה, מתייאש יותר ויותר, כשהוא נע בשרשרת המצבים הקשורים ביניהם בקשר של סיבה ותוצאה. עד שהוא מגיע לייאוש הנכון והמוחלט, כשהוא מבין שהוא בעצמו אינו מסוגל לעשות כלום וש"אין עוד מלבדו", כלומר אף אחד לא יוכל לעזור לו מלבד הבורא. והבורא הזה הוא לא איזשהו כוח מאגי חיצוני אלא מציאות מיוחדת שמתגלה בתוך האדם.

היא מתגלה רק במגע ובהתלבשות בתוך האדם. ולכן האדם מתחיל לרצות שהתכונה הזאת, הכוונה להשפיע, תתחיל להיות השולטת בו.

נאמר: "לא יהיה בך א-ל זר", כלומר אנחנו צריכים לברר שהבורא שולט בכל – גם כשליטה החיצונית וגם כשליטה הפנימית שבנו. את זה אנחנו מבררים מתוך הדבקות בו – על פני הפער בין הניגודים שמתגלים לנו אז.

וזהו הדבר הקשה ביותר. הרי אנחנו מגלים מציאות חדשה שבה קיימות שתי רשויות – אך הן מתחברות לאחת. וכל האנושות צריכה לעשות את זה עכשיו.

עד היום חשבתי את עצמי לרשות אחת, שעומדת מול החברה, מול הטבע: הדומם, הצומח, החי והאדם, והשתדלתי לנהל את כולם לתועלת עצמי – עד כמה שהייתי מסוגל. הייתי לוקח אותם בחשבון איכשהו, אך רק כדי לבדוק האם אני מסוגל להתמודד איתם. כביכול ראיתי מראש שאין בכוחי להרים מזוודה כבדה מדי.

אני הייתי החוליה הראשית והקובעת במערכת הזאת והכול בסופו של דבר עבר דרכי. ואפילו כשהייתי נכנע לאיזושהי רשות חיצונית: לממשלה או לחברה – אלה היו ההחלטות שלי, המחשבות והרצונות שלי.

אבל עכשיו אני נמצא במבוכה. הרי אני רואה שאלה לא המחשבות שלי, לא הכוונות שלי ולא הרצונות שלי! וההחלטה יכולה להיות שלי אך ורק בתנאי שאני יודע כיצד לעבוד עם הסביבה. יש לי אזור קטן מאוד של חופש שנקרא "שליש אמצעי דתפארת". ואת כל מה שנמצא בתוכי ומחוץ לי מלבד היחס המיוחד והעדין הזה לסביבה – אני צריך לשייך לבורא.

האנשים שנמצאים מולי רוצים להרביץ לי או לחבק אותי לא מרצונם החופשי. אלה לא הפעולות שלהם אלא פעולות הבורא. וגם ההתנהגות האישית שלי: האם אני פועל בצורה נכונה או לא נכונה, האם אהיה רשע או צדיק – גם זה לא נקבע על ידִי אלא על ידי כוח חיצון. לראשונה בכל ההיסטוריה של ההתפתחות שלנו אנחנו מגלים שקיימת שליטה זרה שאיתה אנחנו חייבים לעבוד בצורה מיוחדת מאוד.

וככל שנשתדל מהר יותר לגלות את השליטה הזאת ולהתחיל לעבוד איתה בשיתוף פעולה – כך נצליח יותר, נרוויח יותר ונחסוך בייסורים.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר שמעתי, 07.09.2011
ידיעות קודמות בנושא:
הענן המוזר שירד על העולם
לפני שהעליון יפנה אלינו את הגב
נקודת החופש הבלתי מושגת

One comment

  1. "ככל שנשתדל מהר יותר לגלות את השליטה הזאת ולהתחיל לעבוד איתה בשיתוף פעולה" מה זאת אומרת לעבוד עם השליטה הזו בשיתוף פעולה. מה עליי לעשות בפועל?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest