אנחנו זקוקים זה לזה

כנס חרקוב. סדנה מס' 5.

שאלה: האם, מנקודת המבט הרוחנית, אנחנו צריכים לחלק את היחס שלנו למשפחה, לאנושות, לבורא, ולעצמנו, בפרופורציות שוות?

תשובתי: לא. הדבר העיקרי, זו הקבוצה, מפני שבה אנחנו רוכשים את התנאי ההכרחי, הבסיס: בחירה חופשית, כוונה, קשר עם הבורא. הכול נפתר בין הגברים של הקבוצה הקבלית. אליהם נצמדת קבוצת הנשים וכל האנושות. וחלקי הטבע הדומם, הצומח והחי, נמצאים תחתיהם.

הכול נפתר בתוך קבוצת הגברים בין החברים. הנשים מוסיפות את הרצונות שלהן, את הלחץ שלהן ומשתתפות בזה.

אבל הרשת נוצרת בין הרצונות הזכריים, מפני שדווקא הם מכוונים להשפעה, אף על פי שללא החלק הנשי חסר להם לזה לחץ, כמו "זעיר אנפין" כלפי ה"מלכות". כלומר אנחנו זקוקים זה לזה. כל אחד, ביודעו את משימתו, משלים את האחר ואנחנו מקבלים כלי אינטגרלי.

מתוך סדנה מס' 5, כנס חרקוב, 18.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
השילוב ההרמוני
פתרון לשאלות
מה חסר להתקדמות הרוחנית של הגברים?