קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בזמן האחרון אני מבחין שהתחלתי להתחמק ממפגשים עם החברים שהייתי רגיל אליהם. אני לא בטוח אם זה בא כתוצאה מלימוד הקבלה, או שזה בא כתוצאה מההתבגרות שלי.
יש לי חברים שאני מרגיש לא נוח בחברתם, מפני שהנושאים עליהם הם מדברים, לא מעניינים אותי כלל. יחד עם זאת אני לא יכול למצוא אנשים שמתעניינים ברוחניות. ככל הנראה עדיף להיות לבד, מאשר בחברת אנשים עם ערכים שונים משלי.
תשובה: האדם מתחיל להשתעמם בחיים, הוא לא רואה בהם משמעות ומטרה. כשהוא מסתכל על האחרים הוא לא מבין במה הם ממלאים את עצמם. הוא מנסה לחקות אותם, נכנס לחבורה שלהם ומנסה להיות כמוהם, אך לא מצליח. זאת מפני שמה שמעניין אותם, כבר לא ממלא אותו.
כשהוא מבין באופן סופי שהוא נשאר לבד, מתגלה בו הנקודה שבלב – השאיפה לאיזה מקור מילוי לא ידוע. ואז הוא הולך אחריו ומגיע לספרים, לקבוצה, לאתר הקבלה. תברר עם עצמך, אולי אתה כבר מוכן לחברה אחרת?
