אם אין אני לי, מי לי

כנס בסנט פטרבורג. שיעור מס' 6.

אנחנו צריכים להשתמש בביטוי "אין עוד מלבדו" בזהירות רבה, ולא להסתמך עליו בכל מקרי החיים, בכך שמצדיקים את עצמנו.

האם אתם השגתם את מה שאתם מדברים עליו: "אין עוד מלבדו"? לא, אבל אתם משתמשים בביטוי הזה כאשר נוח לכם. אין לכם את הזכות להשתמש בביטויים שהמקובלים הפיקו מתוך כלי ההשגה שלהם. אין לכם אותם הכלים! ואילו אתם לוקחים את המושג הזה כנוסחה מוכנה ומתחילים להשתמש בה. זה לא נכון, כך אסור!

כל מה שאני אומר, נובע מאותם הכלים שבהם אני נמצא. אם יש בי את הרגשות וההשגות הללו, אז אני בא מתוך הנוסחה הזאת, מפני שאני יכול לפעול על ידה. ואם לא, אז מה הטעם במילים שלי?

אם זו לא הדרגה שלי, אז למה לי לחשוב על זה ולתאר לעצמי משהו? אם אני לומד הכול פשוט באופן טכני, זה עניין אחר. אבל באופן מעשי, בעבודה בקבוצה, אם אני כל הזמן אומר "אין עוד מלבדו", אז אני לא אגדל ואשאר בהמה קטנה. כל הדתיים מדברים כך.

שאלה: איך מתחבר המושג "אין עוד מלבדו", עם זה שאנחנו צריכים להשקיע מאמצים עצמיים?

תשובתי: לפני תחילת העבודה אני לא מקבל את העיקרון של "אין עוד מלבדו", אלא עושה הכול במאמצים עצמיים.

באגרת מס' 16 בעל הסולם כותב, שלפני שהאדם מתחיל לעבוד, הוא צריך לומר: "אם אין אני לי, מי לי", ולעשות את כל הדרוש כדי להרוויח את לחמו.

אבל בערב, כאשר הוא סיים את עבודתו, הוא אומר, "אין עוד מלבדו", כי הבורא מראש חשב עליו, והוא הרוויח הכול לא בזכות המאמצים שלו, אלא מפני שכך היה חייב לקרות.

מתוך שיעור מס' 6 בכנס סנט פטרבורג, 21.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
תמשוך בחוט, והבורא יתגלה
עבודה לא למען השכר
ללכת לשוק כדי לקנות דבקות עם הבורא