קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אנחנו לא יכולים לדבר על צורה מוחשית של החברה העתידית, כי היא כל הזמן תשתנה, תשנה את צורתה, תתהפך.
יחד עם החינוך, יחד עם הארגון מחדש הטבעי והלא הכפייתי של כל המטרופולין, ייעלמו אוטומטית המפעלים שאין בהם צורך, הפסולת מהייצור, ייפסק הזיהום של הסביבה.
בהדרגה ייעלם כל מה שמיותר, כאילו שיתנקז כל השומן המיותר שאין בו צורך לאף אחד, הוא רק גרם לנזק גם לצרכנים וגם ליצרנים וגם לאקולוגיה. אנחנו נהפוך להגיוניים ואופטימליים בחיים שלנו, בצריכה שלנו. וזה מוכתב רק על ידי מידת שיתוף הפעולה הנכון שלנו. לכן ביסודו של הכול נמצא רק החינוך האינטגרלי.
כזה שינוי והיפוך יהיה קבוע. באותה המידה שאנחנו נעסוק יותר ויותר לעומק על ידי חדירה הדדית, חיבור ואיחוד הדדי, שילוב, ערבות הדדית, כאשר כל אחד ישתדל בצורה כלשהי לתמוך פנימית באחרים, אז אפשר יהיה לראות מה ואיך לעשות.
בשל העובדה שמפעלים מיותרים רבים ייסגרו, ישתחררו משאבים אנושיים עצומים, זמן וכוחות. לאנשים יהיה הרבה זמן פנוי והם יתחילו לעסוק דווקא בזה, שיתכללו בחינוך האינטגרלי, בשירות הדדי.
באופן כזה, למעשה ייעלם כל הבסיס של הכלכלה הנוכחית, שחיה רק מזה שיקנו ויזרקו, יקנו ויזרקו. ובכך מסתכם כל חוסר היכולת שלה להתקיים.
אבל מה צריך ליצור במקום הכלכלה הגוססת, זה לא ידוע, כי הרי אין מומחים עם תודעה אינטגרלית. כלכלה אינטגרלית צריכה להופיע דווקא מתוך החינוך המתאים!
יש לי תלמידים שהם כלכלנים במקצועם, והם לא מבינים מה לעשות, מפני שצריכים בעצמם להשיג מצב של קשר הדדי אינטגרלי בחברה אינטגרלית. אנחנו נצטרך לעבור מהפכה רצינית ביותר, דרך קריסה של כל המערכת הבנקאית, הפיננסית, הכלכלית ושל הסחר הבינלאומי.
בין המערכת הישנה והחדשה דרושה תקופה של חינוך, קפיצה איכותית בתוך האדם, לפני שהוא ייכנס לשלב הבא.
מתוך שיחה מס' 1 עם ואלריה חצ'טוריאן, 28.11.2012
ידיעות קודמות בנושא:
עולם שלא ניתן לחזות אותו
חברה אינטגרלית: אוטופיה או מציאות?
הכלכלה של החברה העתידית
