אכזבה מהגלובליזציה

דעה: העברת מפעלים מארה"ב למדינות עניות, הפך את מעמד הפועלים בארה"ב למובטלים שחיים על קצבה של כ- 2 דולר ליום. שוויון ההזדמנויות האמריקאי המפורסם והמהולל נמצא תחת איום. ערים רבות איבדו את המפעלים המקומיים וכתוצאה מכך את בסיס המיסוי שלהן, לכן קשה להן לשמור על חינוך איכותי בבתי הספר שהוא הסיכוי לחיים טובים יותר עבור הדור הבא. בתי ספר יוקרתיים צוברים תלמידים עשירים כדי שאלה ישלמו את ההוצאות שלהם, ומקלים את תנאי הקבלה למיעוטים בניסיון לכפר על מאות שנות  אפליה. במצב הנוכחי לילדי מעמד הפועלים אין סיכוי בעולם החדש וזה גורם להם לתחושת ניכור הולכת וגדלה. ההסכם הסוציאלי מופר, מופיעה אכזבה מהפוליטיקה והתחושה הרווחת היא שהפוליטיקה אינה משרתת יותר את האינטרסים של האזרחים.

תגובתי: כאשר מועברים מפעלים ממדינה עשירה למדינות עניות כדי להרוויח כוח עבודה זול, זו אינה גלובליזציה. "גלובליזציה" זהו  קשר הדדי כולל, הרמוני, שהשפעתו העיקרית היא דווקא כתוצאה מהקשר ההדדי החל מהקהילה הקטנה ועד לעולם כולו. המונח "גלובליזציה" מצביע על כך שכולנו מקושרים הדדית, וכדי להיות בהרמוניה עם הטבע, שאמור להניב השפעה חיובית בכל, עלינו לבנות את היחסים ההדדיים בינינו באופן זהה בכל הרמות. כדי להגיע לכך, הכלי העיקרי הוא חינוך בני האדם, כי באמצעות החינוך מספקים להם חינוך והשכלה אודות התלות הגלובלית של האנושות. לעומת זאת, שימוש חלקי בתופעות הגלובליזציה רק יביא להתפתחות המשבר.