אי הרציונליות של הקבלה

שאלה: האם אתה באמת מאמין, שהעולם יוכל אי פעם להתייחס לקבלה ברצינות? הרי היא לגמרי אי-רציונלית. מלבד זאת, הטענה שרק היא האמת היחידה, מעוררת חוסר אמון אצל מדענים, ותחושת רוגז בקרב הציבור הרחב!

תשובה: הדוקטורט שכתבתי בפילוסופיה היה בנושא "קבלה כשיטת תפיסה אי-רציונלית". התכוונתי למערכת המוחלטת של הקשרים ההדדיים במציאות. היא אי-רציונלית, משום שהאדם המודרני עדיין לא מבחין בה, לא חש אותה.

הרי האדם מורגל לחשוב, שאם הוא דואג לעצמו, זה מתקבל על הדעת, זה רציונלי. ואילו הקבלה מתארת את העולם כמערכת אחידה, מדברת על הצורך לפתור כל בעיה תוך התחשבות במערכת הקשרים הכללית, לא רק של העולם שלנו, אלא של כל העולמות.

לו יכולנו היום להחליט (או שהיינו סומכים על החלטתו של איזה חכם), מה טוב לכל המערכת – אפילו במסגרתו המצומצמת של כדור הארץ שלנו, בלי קבלה ובלי בורא – היינו מתחילים להרגיש במשהו את העולם העליון. כתוצאה מניסיונות לא מודעים להתחבר למערכת ה"אדם" (מערכת הנשמות), היינו מתחילים בהדרגה לחוש את הקשר האלטרואיסטי בינינו (תכונת הבורא).

אולם אני סבור שהאנושות תגיע להערכה אובייקטיבית של המציאות, ש"פרטי" או "לאומי" יהפוך למשני (או שכלל לא יילקח בחשבון), משום שייפטר מעצמו, כתוצאה מפתרון המשימה של המערכת הכללית. הכול צריך להיות מוערך ונמדד לפי התועלת של כלל האנושות.

קבלה היא אמת יחידה, משום שפשוט אין בעולם שיטה אחרת המדברת כבר היום באופן כל כך גלוי, על העולם כאורגניזם אחד, ורק כך מתייחסת לעולם. אפילו היום, אנו עדיין רחוקים מאוד מצורת החשיבה והיחס למציאות שפיתח אברהם כבר לפני 3000 שנה.

להרחבה: נאום שנשאתי בכנס מדעי בדיסלדורף.