קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם האדם מעורר על עצמו מחלות וייסורים?
תשובתי: אסור לומר שייסורים מגיעים אלינו כעונשים, אלא עלינו להסתכל עליהם כעל גילוי של אגו גדול יותר בתוכנו, תחת השפעתו של האור. האור שנמצא במרחק מסוים מהאגו, מאיר עליו אבל לא נכנס לתוכו, ואז האגו מרגיש ייסורים. ככל שהאור מתקרב יותר, כך הכאב גדול יותר. האדם מתחיל לחשוב איך להימנע מהכאב הזה, איך לגונן על האגו מפניו, אולי אפילו להתנתק, להניח את המוח ולא לחשוב על שום דבר. המוני בני אדם נוטלים סמים, צורכים אלכוהול או שוקעים בתחומים שונים כמו: מדע, אומנות, ספורט ועוד, העיקר לברוח ולא לחשוב על משמעות החיים!
האור הוא שמביא לנו את משמעות החיים, ואז אנחנו מתחילים להבין, שללא הכאב לא היינו מתחילים את הדרך הזאת. נותר לנו רק לעשות צעד אחד לקראת האור, כדי שהוא יוכל להיכנס לתוכנו. אם אני מחפש שיטה איך להשתחרר מהייסורים הללו, ושתייעץ לי איך למצוא את משמעות החיים, אני מגיע לחכמת הקבלה, הרי אותם שהגיעו אליה, הגיעו רק מפני שהרגישו ריקנות בעולם הזה. בגלגולי חיים קודמים הם כבר חוו כל מיני בעיות, כאבים ומכשולים, וגם בחיים האלה חוו בעיקר ייסורים מריקנות.
שאלה: לפני כמה שנים חליתי במחלה קשה. הייסורים האלה הביאו אותי ללימוד התנ"ך ואחר כך לחכמת הקבלה, אלא שהייסורים הללו כבר לא פוצעים אותי כמו קודם, ולכן אני כמעט לא שם לב אליהם. האם יש לי אפשרות להבריא?
תשובתי: אין בעיה, רק תמשיך לעשות כך, כדי שהאור העליון יתקרב אליך עוד יותר. כל הבעיות נובעות מזה שהוא ניצב מולך, אבל לא יכול להיכנס.
שאלה: כלומר אם אני אתקרב מרצוני, אז הייסורים יפחתו?
תשובתי: לא. הם רק ישתנו בהדרגה באיכותם, מפני שיש בהם צורך, כדי שלא תחלש התנועה לעבר האור. אנחנו הרי אגואיסטים, ואיך עוד אפשר לעבוד עם האגו? רק לדקור אותו עם מקל חד שנקרא "דורבן". לכן נאמר, שאדם שמתקדם קדימה, מודה על הרע ועל הטוב במידה שווה, וזה אומר, שהוא מתקדם בצורה נכונה. אם האדם מודה באופן שווה על השפעות כאלה ואחרות, ולא משנה מאיפה הן באות, הרי הן בכל מקרה רק מהבורא מפני שאין עוד מלבדו, אז הוא לא סוטה מהדרך שנקבעה, אלא הוא מתקדם ישר אל הבורא.
