קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם אדם נושא באחריות על מחשבותיו?
תשובתי: מנקודת מבטה של חכמת הקבלה האדם לא נושא באחריות על שום דבר, מפני שהבורא יכול "להכשיל" אותו גם במעשים, גם במחשבות וגם בכוונות. לכן, אנחנו לא מעריכים אדם לפי מצבו, אלא רק לפי המאמצים והכוונות שלו. מה גם, שהמאמצים הללו נמדדים באופן אישי.
לדוגמה, אתה יכול להרים 50 קילוגרם, ואילו אני יכול רק 5 קילוגרם. הכול נמדד ביחס ליכולת של האדם עצמו. אותו הדבר גם בחכמת הקבלה. אבל את התנועה הרוחנית, ואת המעבר של מצבים שונים, אנחנו לא יכולים להעריך בצורה נכונה, לא אנחנו ולא הסובבים. למעשה, ברשת רוחנית של כוחות הכול נמדד בצורה מדויקת. לכן האדם יכול גם לא לדעת את מצבו, את המדרגה המדויקת שלו, ואחרים, על אחת כמה וכמה.
שאלה: האם אפשר לומר שמחשבות רעות גורמות נזק לאדם, ואילו מחשבות טובות עוזרות לו?
תשובתי: יכול להיות גם להיפך. מחשבות רעות יכולות להביא את האדם במהירות להכרת הרע, אפסיות אישית, שפלות, חוסר כנות ולחייב אותו לפנות לאור העליון. חכמת הקבלה אינה מעריכה את האדם, כפי שאנחנו מעריכים אותו בדרך כלל בעולם שלנו : הוא אדם טוב, מפני שהוא חרוץ, דובר אמת וכן הלאה. חכמת הקבלה מעריכה את האדם רק לפי הכוונה שלו! לפי ההשתוקקות!
הערה: אבל הכוונה שלו נסתרת לסובבים…
תשובתי: לכן חכמת הקבלה נקראת "חכמת הנסתר".
שאלה: אז איך אפשר להעריך אם האדם הוא טוב או רע?
תשובתי: בשום צורה! נניח, תלמיד אחד ישן בשיעור, ואילו האחר מגיע ערני לאחר מנוחה, מבין הכול, שואל שאלות. לפי הקריטריונים האלה אנחנו לא יכולים להעריך את האדם. במיוחד, כאשר אנחנו לא יודעים את הפוטנציאל הפנימי שקיים בכל אחד מאיתנו. אנחנו מעריכים את האדם רק בקבוצה, במידה שבה הוא משקיע מאמץ פחות או יותר ריאלי.
שאלה: בחכמת הקבלה צריך מראש להצדיק את האדם?
תשובתי: כן. איננו יודעים את דרכו של האדם בעולם הזה. לפעמים תלמיד יכול במשך שנים לדרוך במקום, להתבלבל, למלמל משהו ואחר כך פתאום בבת אחת הוא עושה פריצת דרך. אי אפשר לומר שום דבר מראש, מפני שיכול להיות שכל השנים האלה הוא חיכה לרגע שבו מערכת ענקית של גלגלי שיניים אישיים, תסתדר ותתחבר בכזאת צורה שהוא ישתלב במגע הכללי המשותף איתם ויחל לעלות.
