קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איך אפשר להסביר בצורה פשוטה כיצד פועל האור המחזיר למוטב?
תשובתי: ניתן להסביר את זה בעזרת דוגמאות שונות, שמראות שהאדם הוא תוצאה מהסביבה שלו. למשל, ילדים שאבדו ביער וגדלו יחד עם החיות, רוכשים את ההרגלים של אותן החיות. והחיות שמתקיימות ליד בני האדם נעשות "דומות" לבני האדם. וכן הלאה.
השפעתה של הסביבה על האדם עושה הכול. אינני יכול להתקדם ללא הסביבה. בדיוק כפי שהטבע היה משתנה ותחת השפעת השינויים שלו גילה בתוכי צורות קיום חדשות: פעם הייתי דומה לאמבה, אחר כך הפכתי ליצור יותר ויותר מורכב, עד שהתפתחתי לאדם. הכול תחת השפעת הסביבה הסובבת, הטבע. כשהטבע משתנה, הוא משנה גם אותנו.
גם עכשיו אנחנו מגלים שהכול משתנה: מתרחשים פיצוצים על השמש, משתנה מזג האוויר, מתחלפים הקטבים המגנטיים והגיאוגרפיים. עדיין איננו מבינים מה קורה כאן, איננו מודעים לעוד אלפי גורמים שמשפיעים עלינו, ובזכותם אנחנו מתקדמים. הכול מתרחש על ידי הסביבה. ולסביבה הזאת אנחנו קוראים "הטבע", כאילו הוא דומם, שמשהו בו משתנה, אולי לפי איזושהי תוכנית, ואולי לא. אנחנו נוטים לחשוב שזוהי מקריות ולא תוכנית. אם היינו יודעים שהכול מתרחש לפי התוכנית של הטבע, היינו מתייחסים לזה אחרת לגמרי.
היום מתעוררת לפנינו בעיה: אנחנו נתקלים בשינויי אקלים חדים ודרמטיים, ורוצים לדעת האם השינויים האלה מכוונים על ידי איזושהי תוכנית, או שהם מקריים. האם אנחנו גורמים לשינויים האלה שבטבע (וישנם מחקרים רבים בנושא הזה), או שהם נובעים מתוך הטבע עצמו והם עד כדי כך מקריים, שאיננו יכולים לחשב כאן שום דבר.
למען האמת, אם חושבים על זה, איזו מקריות כבר יכולה להיות?… אנחנו הרי לומדים את התהליכים שמתרחשים בתוך כדור הארץ, ויודעים שאנחנו חיים על קרום דק שעוטף הר געש בוער. לכן, מתעוררת למעשה שאלה קיומית: האם אנחנו משפיעים על התהליכים האלה או לא? אם אנחנו לא משפיעים עליהם, אז כמו שאומרים, "אכול ושתה כי מחר נמות". ואם אנחנו יכולים להשפיע עליהם, אז על ידי מה? על ידי המחשבות? הרצונות? על שריפה של פחות גז ופחם? המדענים מחפשים תשובה לשאלה הזאת, מפני שהם חוששים מאוד שהעניינים יתפתחו בצורה מאוד לא נעימה.
הגלובליות של העולם, שמתגלה עכשיו, צריכה בסופו של דבר להחכים אותנו ולגרום לנו להבין שכל מה שסובב אותנו מהווה מערכת אחת, וגם אנחנו נמצאים בתוכה. קיימת השפעה הדדית: אנחנו משפיעים על המערכת החיצונית, והיא משפיעה עלינו, וכתוצאה מהשפעתה עלינו אנחנו משתנים.
מכאן מגיע הפיתרון, שנובע מחכמת הקבלה. האם אנחנו יכולים לשנות את הסביבה בצורה מכוונת, כדי שהיא תעבוד עלינו ותשנה אותנו לקראת אותה המטרה, בדרך טובה ומהירה?
כאן מתעוררת בעיה. אנחנו צריכים לשנות נתונים רבים במוח שלנו: קודם כל, עלינו להבין שאנחנו נמצאים בטבע הגלובלי הכללי, שבו כל החלקים נמצאים בחיבור, ושלכל התהליך הזה ישנה תוכנית, מגמה, שלפיה כל הזמן התפתחנו. ובאמת, אפילו כשאנחנו מסתכלים על תהליך האבולוציה, אנחנו רואים שיש בו תוכנית התפתחות מסוימת. ופתאום אנחנו שוכחים את זה, מפני שזה כבר קשור לאגו שלנו, שפתאום אוטם אותנו וגורם לנו לחשוב ש"אין עוד מלבדי!".
אם קודם כל נתחיל לתפוס את התמונה הזאת ולהפנים שקיימת מערכת כללית, גלובלית ואינטגרלית, שבתוכה נמצאת האנושות, ואנחנו חייבים להגיע לאיזון איתה – אז נוכל לשאול: "מה הטבע דורש מאיתנו עכשיו? להגיע לאיזון? על ידי אילו לחצים ואילו תנאים הוא יעשה את זה? אולי אנחנו יכולים לעשות זאת בעצמנו?"
ואנחנו באמת מתחילים להבין שהטבע לא מסוגל לעשות את זה לבד. אפשר לומר שזה אלוקים, שיש לו שכל ורגש, ואפשר להתייחס אליו כאל טבע דומם, חסר רגש. זה לא משנה.
אנחנו נרגיש לחץ רק בדרגות הדומם, הצומח והחי, רק בדרגת הגוף שלנו. הרי עבור דרגת ה"מדבר" אנחנו חייבים לבנות בעצמנו את הסביבה, כדי שהיא, על ידי הלחץ שלה, תשנה אותנו ותַקנה לנו את הצורה הדרושה. לכן כל הייסורים יהיו בדרגות הדומם, הצומח והחי, בדרגת הגוף הבהמי שלנו, החיים שלו והקיום שלו: מלחמות, צרות, מגפות.
כך זה יימשך, עד שאתפוס שכל הטבע הדומם, הצומח והחי הוא מערכת גלובלית כוללת, ואני צריך להתאים את עצמי אליה בהתאם לדרגה שלי. ולהיות גלובלי, במובן האנושי, זה להתייחס למערכת הזאת כמו למערכת שלי, שבה הכול מקושר הדדית ונמצא בחיבור ובהרמוניה.
ואז מגיע שלב נוסף: אני בונה את הסביבה, כדי שהיא תשנה אותי ותהפוך אותי ליותר גלובלי ואינטגרלי, יותר מחובר עם כל חלקי הטבע וכל בני האדם. אני רוצה לעשות את זה, מפני שהייסורים מחייבים אותי. הייסורים ברמת העולם הזה יגרמו לנו להבין, שהטבע שלנו כולו מקושר, אינטגרלי, ואנחנו צריכים להתקשר לכל המרכיבים שלו.
מה זה ייתן לי? – כאשר אני בונה את המערכת הזאת, אני בעצם בונה את המתאם ביני לבין האור העליון, ביני לבין הבורא/האלוקים, שהוא אותה המדרגה בטבע שנמצאת מעל לגלובליות והאינטגרליות הזאת, מעל למבנה של מלכות דאין-סוף. אני כביכול מתאים את עצמי לאור, אפילו מבלי לדעת על זה (מדובר על כל האנושות, שאינה יודעת מה בדיוק היא עושה). כך האור משפיע עליי. הוא מבצע את העבודה הזאת, מעלה את כולנו לדרגה הבאה.
במקום ההרגלים והחוקים שקבענו לעצמנו באופן מלאכותי, האור משפיע עלינו ומחדיר לתוכנו את מערכת החוקים העליונים, ברמת האינסטינקטים. זה נקרא "למעלה מהדעת": אני מבצע פעולות של חיבור ברמה שלי, ובמקום זה אני מקבל פתאום את צורת הקיום החדשה שלי, את החיים הרוחניים ברמת האינסטינקטים, ועולה למדרגה הבאה. על זה נאמר "יגעתי ומצאתי".
כך אנחנו משדרגים את עצמנו. אנחנו מבצעים את כל הפעולות ברמה הגשמית: מנסים להתחבר עם האחרים, להתייחס אליהם באהבה – והטבע פועל כדי להעלות אותנו עוד יותר למעלה. כך, בעזרת הסביבה, אנחנו מעלים את עצמנו. בכל הדרגות הקודמות הטבע היה עושה את זה בעצמו, ועכשיו אנחנו צריכים לחייב אותו לעשות את זה, כי בכך אנחנו רוכשים שכל ורגש חדשים.
מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 09.09.2011
ידיעות קודמות בנושא:
הפצה: פשוט ולעניין
יש גבול לכל עקשנות
להפוך להיות גלובלי בפנים
