דף הבית / משבר עולמי / איחוד העולם – זה משהו וירטואלי או משהו ריאלי?

איחוד העולם – זה משהו וירטואלי או משהו ריאלי?

המושגים: גלובליזציה, אינטגרציה, איחוד העולם, עידן הגלובליזציה – הם מושגים מטפיזיים, רוחניים, וירטואליים, משהו שאי אפשר לראות ו"למשש". התכונות הללו נמצאות מחוץ לעולם הגשמי שאותו כולנו קולטים באותה הצורה.

מי יכול להראות לי בעולם שלנו את פעולת התכונות האלה, הכוחות האלה, התהליכים האלה? היכן? אנחנו אמנם מדברים על העולם הגלובלי, על הריאליות שלו ועל התהליכים הגלובליים שבו, אך הוא בכל זאת מורגש יותר כעולם וירטואלי. הרי הוא אינו בא לידי ביטוי בשום מציאות ריאלית. אנחנו עצמנו בונים בדמיוננו את דמותו הווירטואלית. ייתכן שאנחנו עושים לו אידיאליזציה, וקושרים את האוטופיה עם המציאות וההשערה. עד כמה הגישה הזאת מוצדקת בכלל?

העניין הוא שללא התמונה העתידית, אנחנו אף פעם לא בונים שום דבר. צריך לדמיין את העתיד, אך במקביל לכך צריך גם להשוות את הרקע המציאותי עם התמונה הדמיונית. אנחנו חייבים לקחת דוגמאות מהטבע, מתוך הגלובליות והאינטגרליות שלו – ולבנות על פיהן את החברה העתידית שלנו.

כל מכלול הבעיות שהאנושות ניצבת בפניהן, מראה על הצורך בפיתרון משותף. היום אין אף בעיה מקומית. הטבע דוחף אותנו להכרת התלות ההדדית המוחלטת בינינו. הגלובליזציה שמתגלה מאלצת אותנו לדכא את העניינים הלאומיים והמקומיים, ולהעדיף לפתור תחילה את הבעיות הגלובליות הכלליות.

הצורך באינטגרציה לטובת האנושות כולה דורש דו-שיח מתמיד בין נציגי כל המדינות על בסיס שוויוני. בגוף אחד, כל החלקים שווים. כל צד מציג את הבעיות שהוא חושב שצריך לפתור. יחד שוקלים את החשיבות של כל בעיה, כמו במשפחה, שמחליטה איזו בעיה לפתור קודם ובאיזה סדר לפתור את הבעיות הבאות. רק אם הדיון יתבסס על העובדה שאנחנו קשורים הדדית בקשר גלובלי, נוכל למצוא את הגישה הנכונה לפיתרון הבעיות.

אחרת, אנחנו בלית ברירה מתדרדרים למלחמה, שהיא האלטרנטיבה לדו-שיח. אלה לא בהכרח מלחמות "חמות" ואפילו לא "קרות". זוהי השפעת-מידע מרוכזת, בלתי מורגשת, שפועלת על תודעת האנשים במדינה כלשהי, במטרה לשבש להם את תמונת העולם, את המושגים והערכים המסורתיים. מלחמת המידע הזאת יכולה להתבטא בשלל דרכים, החל מחוסר נוחות וחוסר ודאות רגשית, ועד שיבוש במערכות החיוניות בחיי החברה.

כמובן, בכל מקרה, גם אם נתפתח לפי התסריט הרע וגם אם לפי התסריט הטוב, בכל זאת נגיע לחברה אינטגרלית קשורה הדדית, מפני שזאת מטרת התפתחות הטבע. שאיפת האנושות לחיבור היא הביטוי הטבעי של המערכת החיה. אך לא ניתן לזרז את התהליך הטבעי הזה בצורה מלאכותית, הוא חייב להתבצע במודע ומרצון. אחרת הוא הופך לתוכנית שמבוצעת בכפייה על ידי השלטון.

לכן, יש לתת עדיפות לחינוך האדם להבנת העולם החדש, שבו אנחנו מגלים את עצמנו היום. שלטון אמיתי צריך להיבנות כמערכת מידע חינוכית כלל-עולמית, באמצעות כלי התקשורת. דווקא מפני שכל עיצוב החברה האנושית החדשה יהיה דרך הערוצים הווירטואליים, חייבים בראש ובראשונה לפתור את שאלת השימוש הנכון בהם.
ידיעות קודמות בנושא:
בנוגע לדקויות של המיסוי
משיכה לאיחוד
מתוקן = מאוחד

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest