קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
נדרש זמן רב כדי להתפקח ולגלות שאם תוכל לאסוף את כל הכוחות שטמונים בחברים ולצרף אותם לעצמך – זה יהיה הכלי הרוחני שלך, החוש הרוחני, שעל ידו תוכל להרגיש ולהבין את מהות החיים, שנמצאת מעל לגוף הגשמי, בתוך הנשמה.
ואז האדם יבין את העיקרון: "ואהבת לרעך כמוך", שמכוון דווקא למטרה העליונה הזאת. והחברים שלו, הרצונות שלהם וההשתוקקויות שלהם לרוחניות, להשגת אותה מטרת הבריאה, הם בעצם החלקים של הנשמה הפרטית שלו.
כל אחד ירגיש שההשתוקקות של החבר להשגת המטרה הרוחנית היא איבר של הגוף הרוחני שלו. ולכן הוא יבין שהאהבה כלפי החברים היא ההצטרפות להשתוקקויות הרוחניות שלהם, שמתוכן כל אחד מאיתנו בונה את הכלי של הנשמה שלו.
וכאשר כולם רוכשים את "אהבת החברים" ומחברים את הרצונות של כולם למען השגת המטרה – בצורה כזאת, על ידי השגת הנשמה הפרטית שלנו, אנחנו מאחדים את כל הנשמות האלה יחד. כך נוצר קשר הדדי הדוק שנותן לכל אחד את מה שיש בכל האחרים. כי הרי כולם כלולים בכולם!
רק שיש הבדל בין הנקודה ההתחלתית השורשית שלי, שאיתה התחלתי לעבוד (שורש הנשמה שלי), לבין כל שאר הרצון שהתקבל מהחברים. אבל גם זה וגם זה הם הכוחות של הנשמה שלי. ואלה בדיוק הכוחות שיש לכל האחרים. לכולם יש את אותם הכוחות. ההבדל הוא רק בכך שכל אחד מתייחס לאחרים מתוך אותה הנקודה ההתחלתית השורשית שלו.
אם כן, לכולנו יש כלי משותף, רצון משותף, רשת אחת שמקשרת אותנו, שאיתה אנחנו משיגים את המטרה הנכספת: אהבת החברים שמחברת את כולנו יחד. כך אנחנו מגלים את הקשרים ההדדיים, את הנטייה ההדדית שנקראת "השפעה הדדית" ואת הכוח הכללי שנקרא "הבורא".
הגילוי הזה הוא מהות החיים שלנו. וכך אנחנו מגיעים למטרת הבריאה.
מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 27.10.2011
ידיעות קודמות בנושא:
כיצד לצאת מעבר לגבולות היקום
אפילו הזאב יאהב את הכבש
חפירה טובה
