קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מכובדי, שלום רב. שמתי לב לחוסר דיוק באתרכם. קיימות תרי"ג מצוות ולא תרי"ב מצוות. ברשימתכם חסרה מצווה אחת. בסוף מסכת המכות (כ"ג,ב -כ"ד,א) נאמר: "שש מאות ושלוש עשרה מצות נאמרו לו למשה ".
תשובה: ראה דברי בעל הסולם מהקדמה לתלמוד עשר הספירות, אות פ"ב:"ולא בלבד שאין בידו לקיים כל תרי"ג המצוות, משום, שאין האהבה באה בדרך הכפיה והאונס, אלא אפילו בתרי"ב מצוות ג"כ אינו שלם, כי אפילו, היראה שלו אינה קבועה כהלכתה, כנ"ל. וז"ס, אשר "תורה" היא בגי' תרי"א (שכל גימטריא ה"ס אחוריים) שאפילו תרי"ב אינו יכול לקיים כהלכתן, וז"ס לא לנצח ירי"ב וכו', אלא סופו לזכות לגילוי הפנים, כאמור."
זאת אומרת, לפני גילוי הפנים, האדם לא יכול לקיים את שתי המצוות העיקריות הנקראות "יראה" ו"אהבה". מצוות "יראה" קשורה בכלים עצמם, ו"אהבה" זאת התוצאה שלה, המידה שבה האדם משפיע לבורא.
שאלה: המצווה השש מאות ושלוש עשרה, איזו דרגה זאת במערכת הרוחנית לפי הקבלה?
תשובה: קיימים שש מאות ואחד עשר חלקי הרצון שלנו, או תרי"א הרצונות שבנשמה. לאחר שנתקן את כל תרי"א הרצונות האלו, נגיע לרצון התרי"ב. כל תרי"א הרצונות האלו בגימטרייה זה תורה. את כל זה אנו יכולים לעשות בעצמנו. אם כל תרי"א הרצונות האלו מתוקנים, זה אומר שעשינו את המצוות המצווות עלינו בעזרת האור הכללי הנקרא תורה.
לאחר מכן המצווה התרי"ב – מצות היראה. "יראה" זה כאשר לאדם יש כוונה שלמה להשפיע לבורא, לקבל על מנת להשפיע לבורא. להשפיע לבורא זה נקרא אמונה שלמה. "בינה" נקראת יראה, אמונה, פחד. פחד לא מכך שיהיה לי רע, ולא פחד כלפי האגו שלי שמא לא יתמלא, אלא הפחד הוא שלא אוכל בעזרתו להדמות לבורא. ואז, הדרגה הבאה, כאשר האדם מטפס מדרגת תרי"ב לתרי"ג, כאשר הוא משיג את תכונת ההשפעה השלמה, דבקות בבורא. את תרי"א המצוות ביכולתנו לעשות, לתקן את עצמנו בהן. התרי"ב והתרי"ג, מתקיימות תחת השפעה מלמעלה.
מהי אהבת חברים? ומהו מקור השם חוה?
שלום
בהקשר לתשובה הראשונה – זה מה שנקרא להשפיע נחת רוח לבורא ?
בהקשר לתשובה השניה – את המצוות תרי"ב ותרי"ג אפשר לעשות רק אחרי
שמתרחש צימצום א ' ? או שהמעבר בין תרי"ב לתרי"ג לא יכל לקרות ללא צימצום א' ?
אות ס"ז
"אמנם דבריהם אלו צריכים עוד לביאור רחב, כי סוף סוף לא היתה אהבת ה' צריכה להגיע לנו בבחינת מצוה, מאחר שאין לנו בה שום מעשה ושעבוד כלל מידינו אלא שבאה מאליה אחר שנשלמים בתרי"ב המצוות. וא"כ די לנו ומספיק לגמרי הציווי של תרי"ב המצוות, ולמה נכתבה מצות האהבה."
אי אפשר לחייב את האדם, אלא הוא צריך להגיע בהתפתחותו למצב הזה בעצמו, לכן מחייבים אותו להתפתח עד הדרגה הזאת, ואחר כך הוא מגלה שיש לפניו עוד אפשרות להתפתח ולהגיע להרחבת הכלים, לתיקון הכלים, למילוי הכלים, שנקראת "דרגת האהבה". אז למה עניין האהבה נכתב כחיוב?
מימוש מחשבת הבריאה.
ואמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה