תפיסה אובייקטיבית של העולם

שאלה: על פי שיטת חכמת הקבלה אני מכונן יחסים הדדיים עם עשרה אנשים, לפי חוקים מסוימים שדרכם אני מתחיל לתפוס את העולם. האם זו תהיה תפיסה סובייקטיבית? הרי בכל מקרה, זה אני שארגיש דרכם, אני אראה עולם אחר. ואילו החבר שלי יראה משהו אחר.

תשובתי: אין לך אפשרות אחרת להשיג את העולם העליון, אבל כך אתה והחבר תרגישו אותו הדבר, מפני שכל אחד מכם יכלול בתוכו את כל העשירייה.

כאשר אני נמצא בעשירייה, אני נשאר "מלכות", ואילו תשעת החברים שלי מהווים את תשע הספירות הראשונות, שכלפיהן אני מבטל את עצמי. את כל הספירות אני כולל בתוכי ויוצא, שבתוכן אני רואה הכול. באופן הזה אני לא לוקח את עצמי בחשבון, אני עושה על עצמי צמצום. אני פועל רק דרך החברים ולכן אני תופס את העולם באופן אובייקטיבי, דרכם. אני רואה את העולם הרוחני, את מדרגות ההשגה. במדרגות האלה של האיחוד מתגלה רק דבר אחד, הבורא. מעבר לזה אין אף אחד ושום דבר.

שאלה: אין כוכבים, עצים, ערים?

תשובתי: לא. את אלה המקובל תופס בחמשת החושים הבהמיים (הגשמיים) שלו. אם אתה רוצה לתפוס בצורה נכונה את ההיסטוריה העולמית, עליך לשקוע בתוך העשירייה שלך, ובתוכה להשתוקק כל הזמן לדחיסה חזקה יותר, כלומר לאיחוד, ואז באותה מידה תתחיל להשיג את מדרגות האיחוד ואת מדרגות העלייה בסולם הגילוי של הבריאה, של האור.

מתוך שיעור וירטואלי, 16.07.2017