דף הבית / חינוך, ילדים / רגש משותף, שכל משותף ולב משותף

רגש משותף, שכל משותף ולב משותף

שאלה: נניח שבקורסים של החינוך האינטגרלי האנשים "מתבשלים" במשך זמן מסוים בקבוצה, עוברים את התיאוריה ואת הלימודים המעשיים, ולאחר מכן מגיע באופן טבעי הרגע שבו האדם צריך לצאת אל העולם הגדול…

תשובתי: לשם כך אנחנו מתחילים בהדרגה לחבר את הקבוצות, לחזק אותן, אנחנו מראים אותם בטלוויזיה ומוציאים אותם לדיונים ברשתות הווירטואליות.

והלימוד האינטגרלי, הלימוד על הקשר האינטגרלי, נמשך למעשה במשך כל החיים שלהם, עד להשגת הדרגה האחרונה של ההרמוניה בחברה האנושית ובטבע.

לכן, החיזוק ההדרגתי של הקבוצות מותנה בכך שהאדם מרגיש שהוא נכלל בצורה שווה עם כל דרגות האנושות, מחובר איתן לחלוטין, ומרגיש את כל האנושות בתוכו. כל אחד מאיתנו מרגיש שהוא נמצא בחברה "עגולה" ולא מסווגים אותו לפי קני מידה כלשהם: מידת הרגישות שלו, IQ, או נתונים אחרים. כלומר, זוהי חברה שאינה תלויה באף אחד מהפרמטרים שנקבעו על ידי הטבע, שבינתיים איננו מסוגלים להתעלות מעליהם.

בחברה האינטגרלית, ההתכללות ההדדית מובילה לכזאת התפתחות של האדם, שתאפשר לו להשתמש ברגשות זרים ובשכל זר, להתכלל באחרים ולהתחיל להשתמש בכלים הזרים כבשלו. במקרה כזה נאבד ה"אני" האישי, ומופיע רגש משותף, שכל משותף ולב משותף. והאדם כביכול מתחבר לאותה דמות האדם הכללית, המאוחדת, הווירטואלית, שנקראת "אדם". ואז כל ההבדלים בין בני האדם מתחילים להתאזן.

אלה יהיו בדיוק אותם המצבים שעליהם האנושות יכולה רק לחלום: כולם צריכים להיות שווים, כולם צריכים לחיות בתנאים זהים, וכן הלאה. כלומר, כל אחד מאיתנו יינק משכל אחד ורגש אחד, עד כמה שיוכל וכמה שירצה.

יחד עם זה, אף אחד לא ירגיש שהוא לוקה בחסר, מפני שהכול יהיה נגיש לכל אחד – המוח והלב הענקיים יהיו שייכים לכולם.

מתוך שיחה בנושא החינוך האינטגרלי, 13.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מאמצים משותפים
שעות הפנאי על ספסל הלימודים
חינוך אינטגרלי – זה תהליך מהיר

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest