פסח

פסח מסמל את המעבר מהרגשת העולם שלנו, שאופיינית לכל אדם בעולם הזה, להרגשת העולם העליון, אך רק מקובל יכול לממש זאת. פסח, כמו גם כל יתר החגים היהודיים, הוא חג קבלי. הוא מדבר על כך שהאדם מדלג, פוסח ממצב של חוסר אפשרות להתחבר ולהתאחד עם אחרים, למצב שבו האגו שלו מאפשר לעשות זאת. יציאתו של האדם משליטת האגו לחיבור ואיחוד עם הזולת שיהיה קרוב אליו ברוחו, נקראת "פסח".

שאלה: מה מאפשר לנו לבצע כזאת קפיצה?

תשובתי: רצון. החל מהכניסה למצרים ועד לסיום השהייה במצרים, מתפתח רצון אגואיסטי עצום שלא מאפשר לעם ישראל להתחבר ביניהם, אך עם ישראל צריך להתחבר ולהתאחד כדי שבקשר ביניהם יתגלה הבורא, תכונת ההשפעה והאהבה. כאשר עם ישראל רואה שאין לו שום אפשרות לעשות זאת, הוא מרגיש שהוא נמצא ב״חושך מצרים״. אז, הוא מוכן לכל דבר העיקר לפרוץ החוצה משם. זו נקראת ״בריחה״, או הצלה ממצרים.

אם בוחנים זאת מנקודת מבט של המתרחש בתוך האדם, כפי שבדרך כלל חכמת הקבלה בוחנת את הדברים, אז מדובר על התכונה של האדם שמוכנה לעשות הכול, אפילו לקפוץ לים, העיקר לפרוץ החוצה מתוך האגו, להתעלות מעליו ולהשיג את תכונת הבורא, השפעה ואהבה. עם ישראל קופץ לים והים נבקע לשני חלקים לפניו. הוא חוצה אותו על ידי כך שהוא מנתק את עצמו מהאגו ועולה מעליו, באופן זה הוא מוכן להתחיל לעבוד איתו ולשנות אותו לאלטרואיזם. זוהי ״יציאת מצרים״ שאותה אנו חוגגים בפסח.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן"  11.4.2016