קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בעל הסולם כותב במאמר "ירושת הארץ", על כך שנירש את ארץ ישראל כשנהיה תואמים לה ונהפוך לעם ישראל. זה לא סתם להגיע לישראל, לקבל אזרחות וזהו, אתה כבר תושב ישראל. אלא תושב נקרא אדם שיש לו מקום על הארץ הזאת.
"ארץ ישראל" ("ארץ" מהמילה "רצון"), זה רצון להיות יחד עם כולם, כי ישראל זה אוסף של אנשים שמתחברים ומאוחדים יחד, כמו שנאמר: "כל ישראל חברים", אחרת זה לא נקרא "ישראל". לכן אנחנו נמצאים בגלות, מחוץ לארץ ישראל, ולא נקראים עם ישראל. "עם ישראל בארץ ישראל" זה מושג של אחדות, איחוד, חיבור כי רק זה מאפשר לנו להיות במצב שנקרא "עם ישראל בארץ ישראל".
נשאלת השאלה: איך אנחנו יכולים להשיג כזה רצון, להפוך להיות אחד שלם? וכיצד זה אפשרי להיות ברצון אחד? הרי כל אחד מאיתנו שונה מאוד מאחרים. זה בולט במיוחד בישראל: יש כל כך הרבה השקפות, נקודות מבט קיצוניות, ממש פילוג. זה דומה לעוגה שחולקה לאלף אלפי חתיכות. ומה לעשות איתן? מה גם, שבמידת ההתפתחות שלנו, כשאנחנו עוברים כל מיני מצבים שונים, במיוחד בזמן האחרון, כל אחד מאיתנו מרגיש עד כמה האגו שלו גדל, כיצד הוא מתרחק מאחרים. בעיקרון, במקום להתקרב אנחנו מתרחקים זה מזה. אז מתי ואיך אנחנו נהפוך להיות "כאיש אחד בלב אחד", "כל ישראל חברים"?
אנחנו רואים שעמים אחרים, פחות או יותר, מסתדרים זה עם זה. ואילו אצלנו המחלוקת והבעיות התגלו עוד ברגע שהתאספנו בארץ הזאת. והבעיות הללו לא נעלמות, אלא להיפך, הן יותר ויותר גדלות, מתגברות, ואיננו יודעים מה לעשות איתן. לכן הבעיה שלנו היא: איך עלינו להתגבר על האגו שלנו שמבעבע ופורץ בכל אחד? ואנחנו רואים כיצד שנאה הדדית יוצאת מכלל שליטה.
כאן חכמת הקבלה נותנת פתרון. קודם כל, היא מסבירה למה הטבע מפתח אותנו בכיוון של גדילת היצר הרע, האגו, התחזקות של התפרצויות זעם בכל אדם ביחס לאחרים שלא דומים לו. משנה לשנה, כל ההתגלויות הללו רק גדלות. פעם היו יחסים יותר רגועים בין דתיים לחילוניים, יחסים בין החילוניים עצמם ויחסים בקרב כל סוגי הדתיים. היום היחסים נהיים יותר ויותר גרועים.
חכמת הקבלה מסבירה שזהו תיקון הטבע, כדי לקדם את האדם קדימה באבולוציה שלו. כך הטבע מפתח באדם אגו, רצון ליהנות, תוקפנות, מפני שהנטיות הללו הכרחיות כדי שהאדם יגדל, אבל בתנאי שהוא יודע איך להשתמש בכל הדברים הקיצוניים שמתעוררים בו. לכן הייסורים, אותם אנחנו מרגישים כשאיננו יכולים להשיג את המטרה הרצויה, הכרחיים. ואם כך הוא הדבר, אז איך זה אפשרי שכל אחד, בהיותו באגו גדול, יוכל בסופו של דבר להשלים עם אחרים ולהתחבר איתם לאחד שלם?
הרי כתוב, שעם ישראל יוכל להשיג שלווה ולהיות עם חזק שמקובל על ידי כולם, וכל העולם יירגע ביחס כלפיו ויפסיק לתקוף אותנו, להפעיל לחץ ולשנוא, רק בתנאי שנהפוך להיות כאחד שלם. אז איך אנחנו יכולים להפוך להיות אחד שלם, גם בפנימיות וגם בחיצוניות אם האגו שלנו כל הזמן גדל? במבט ראשון זה נראה כסותר זה את זה.
שאלה: מה זה אומר "האגו גדל"?
תשובתי: משנה לשנה אני מרגיש שאני רוצה יותר ויותר, שאינני מסוגל לקבל את האחר בצורה רכה יותר, בהבנה, בהסכמה. בכל אחד מאיתנו מסתתר אותו הפושע, רק שאצל אחדים הנטיות הללו נמצאות במידה קטנה והם אפילו לא מרגישים אותן, ומחשיבים את עצמם לאנשים טובים, ואילו באחרים הן פורצות החוצה, דורשות פעולה, ואז הם הולכים להרוג ולשרוף בתים. אבל באופן עקרוני, זו בעיה של כולם. אין כזה דבר שלאדם אחד קורה משהו שלא נמצא באחרים. כל הנטיות, כל התכונות, נמצאות בכולם.
לכן כאן נשאלת השאלה: אז איך אנחנו בסופו של דבר מגיעים לתיקון? התיקון הוא בזה שאנחנו הופכים להיות עד כדי כך קרובים זה לזה, שכל אחד מקבל את האחר, כל אחד נכלל באחר, עוד יותר מאשר היום, בכזאת מידה שאני מבין את הייסורים של האחר, את הטבע שלו, את ההתנהגות המאולצת שלו, ומקבל אותו כמו שהוא.
שאלה: אבל זה הרי מנוגד לאגו הגדל שלנו?
תשובתי: רק אם נשאיר הכול כמו שזה עכשיו, אז יהיה רק גרוע יותר. יש כאן על מה לחשוב, ואנחנו רואים את זה ממחקרים רבים של פסיכולוגים וסוציולוגים. לכן, כמו שאומרת חכמת הקבלה, כדי להגיע להשלמה הדדית נחוץ לנו חינוך, חינוך כולל עבור העם כולו. רק בעזרת חינוך עקבי וקבוע, שמקיף את כל העם, שמוצב בראש כל הבעיות של העם והמדינה, נגלה ונדע איך לא רק להשלים זה את זה, אלא גם להפוך להיות אחד שלם.
באחד השלם הזה, יש גם שמאלנים וגם ימניים, יש חילוניים ודתיים, יש הומואים וסטרייטים, יש כל מיני מפלגות וסיעות, לא חשוב מי ומה. אבל דווקא בזכות החינוך המיוחד והאינטגרלי הזה, שעליו ממליצה חכמת הקבלה, נלמד לא סתם להשלים זה את זה, לוותר זה לזה, אלא נראה שכל ההבדלים האלה חייבים להיות. כי האגו שגדל בכל אדם ואדם, הופך להיות עוד יותר מנוגד לאחרים ולא מקבל אותם, עד למידה כזאת, שכל אחד מוכן להרוג את האחר מתוך שנאת חינם, כמו שזה כבר היה בזמן חורבן בית המקדש.
אבל בעזרת החינוך, עליו מייעצת לנו חכמת הקבלה כתיקון, נראה עד כמה כל אחד חשוב כמו מרכיב בסלט. לכל אחד יש מקום, ודווקא בהשלמה ולא בתיקון תכונות של מישהו. רק החינוך יעזור לנו, הוא שיודע לחבר אותנו. ואף אחד לא צריך להשתנות, כולם צריכים לקבל את החינוך הזה, לכן הוא נקרא אינטגרלי. אז נראה עד כמה כל אחד חשוב, ולא נחשוב שאם היינו מתקנים מישהו, אז היה לנו טוב יותר, כפי שזה קורה לפעמים במשפחה. פתאום נראה שכולנו זו משפחה אחת, לכל אחד יש תפקיד משלו וכולם משלימים זה את זה. אבל החינוך הוא זה שצריך לתת לנו את זה.
החינוך האינטגרלי, אותו מציעה חכמת הקבלה, יכול לתת לנו ראייה כזאת, ואז כולם בהדרגה, בהבנה, יתחילו לקבל זה את זה, ידעו למה האגו שלנו גדל כל כך חזק, כי זו התוכנית העליונה של הטבע שממומשת בנו בצורה כזאת, והיא בכל מקרה תחייב אותנו להשלים זה עם זה, אחרת פשוט נהרוג זה את זה. כך נבין למה האגו שלנו כל הזמן גדל, כדי שהחיבור שלנו יהיה כמה שיותר עוצמתי, חזק, ניגודי, כדי שבתוך הניגודיות הזאת ניצור את עם ישראל המאוחד, לאחד שלם. אז נרגיש שאנחנו קיימים כעם ישראל בארץ ישראל, שאנחנו באמת חזרנו לארץ שלנו כעם אחד מאוחד.
