דף הבית / אהבה / מקובלים על אהבה

מקובלים על אהבה

מקובלים על אהבה
לקט ציטטות ממקובלים על תכונת ה"אהבה".

רבי שמעון בר יוחאי

"זהו הטעם שרבי שמעון בר יוחאי צווח כל כך על זה, וקורא לעוסקים בפשט התורה, שהם ישנים בתרדמה, כי אינם פוקחים עיניהם כלל לראות באהבה שהקב"ה אוהב אותם, כאילו הם חס ושלום כפויי טובה אליו. ועוד, שאינם רואים ואינם יודעים דרך הקדושה כלל, ואת הדבקות בו ית'" (הרמח"ל, מאמר הויכוח, עמ' צ"ז).

הרמב"ם

"וכיצד היא האהבה הראויה: הוא שיאהוב את ה' אהבה גדולה יתרה רבה, עזה עד מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה', ונמצא שוגה בה תמיד–כאלו חולי האהבה, שאין דעתם פנויה מאהבת אותה אישה שהוא שוגה בה תמיד, בין בשוכבו בין בקומו, בין בשעה שהוא אוכל ושותה" (רמב"ם, משנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק י, הלכה ה).

רבי משולם פייביש

"נסתר נקרא דבר שאין אדם יכול להבינו לחבירו, כמו הטעם של המאכל אי אפשר לספר לאדם שלא טעם טעם זה מעולם, ואי אפשר לפרש לו בדיבור איך ומה, ונקרא זה דבר סתר. כך עניין אהבת הבורא ויראתו, אי אפשר לפרש לחבירו איך היא האהבה בלב, וזה נקרא נסתר" (רבי משולם פייביש, יושר דברי אמת, עמ' 14).

רבי אלימלך מליז'נסק

"תן בליבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו חלילה. ותחזק התקשרותנו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך" (רבי אלימלך מליז'נסק, תפילה קודם תפילה).

בעל הסולם

"אבל צריך להכיר בנפשו, אשר הבורא רודף אחריו, ממש באותו השיעור שהוא רודף אחר הבורא. ואסור לו לשכוח חס ושלום את זה, גם בעת הגעגועים היותר גדולים. ובזכרו שהבורא, מתגעגע ורודף להידבק בו בשיעור עצום כמידת עצמו, נמצא תמיד הולך בכיסופים וגעגועים, מחיל אל חיל, בזיווג שלא פוסק, שהוא תכלית שלימות כוח הנפש, עד שזוכה לאהבה" (פרי חכם אגרות, דף י"ט, תרפ"ז).

"כללות כל הרע אינו רק אהבה עצמית הנקרא אגואיזם, להיותו הפכי הצורה מהבורא שאין לו רצון לקבל לעצמו ולא כלום אלא רק להשפיע (מאמר "מהות הדת ומטרתה").

"בביאת האדם אל אהבת זולתו אז הוא נמצא ישר בבחינת הדביקות, שהוא השוואת הצורה ליוצרה, אשר עמה יחד עובר האדם מתוך עולמו הצר המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב של השפעה לבורא והשפעה לבריות" (מאמר "מהות הדת ומטרתה").

"מוטל על האומה הישראלית להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא דביקות בבורא" (מאמר הערבות).

"כל עבודתנו, לגלות אהבה בקרבנו, בכל יום ויום ממש" (פרי חכם אגרות, דף ל"ה).

הרב קוק

"אני מלא אהבה לאלוקים. אני יודע שמה שאני מבקש, מה שאני אוהב, איננו נקרא בשום שם. איך יקרא בשם מה שהוא יותר מן הכל, יותר מן הטוב, יותר מן המהות, יותר מן ההויה?! ואני אוהב ואני אומר: אני אוהב את אלוקים" (הרב קוק, אורות הקודש).

הרב"ש

"מסתכל אני על הנקודה זעירה שנקראת אהבה לזולת, וחושב עליה: מה אני יכול לעשות כדי לענג את אחרים? וכשאני מסתכל על כולם ביחד, אז אני רואה ייסורים, מחלות, כאבים, סבל של כל אחד מהחברה וסבל גלובלי ומלחמות בין העמים. אבל חוץ מתפילה אין לי מה לתת להם. והמצב הזה נקרא 'מצטער בצער הציבור' " (דרגות הסולם).

סיכום שלי

קיימת אהבה לעצמי וקיימת אהבה לבורא. בין שתי אלה קיים משהו שעוזר להגיע לאהבה לבורא, וזוהי אהבה לזולת. לכן אמר רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך, כלל גדול בתורה". והלל הזקן פסק שהתורה כולה מסתכמת בכלל "אל תעשה לחברך, מה ששנוא עליך", כיוון שרק בעזרת אהבה לזולת אפשר ללמוד להגיע לאהבה לבורא.

או אז, התורה כולה וכל החכמה שלה, ממלאת את לב האדם, כפי שנאמר: "אמר הקב"ה לישראל, חייכם, כל החכמה וכל התורה דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו" (מדרש רבה, פ' וזאת הברכה, מובא בהקדמה לתע"ס, אות כא).

באיזו יראה מדובר? ביראה שלא תוכל לתת תענוג לבורא. מי שזכה לאהבת ה', הפך להיות כמו הבורא – רוצה לתת תענוג, כיוון שדבק בתכונות הבורא, ואז הבורא מגלה לו את התורה ואת החכמה.

מגיעים לזה רק במקרה שמתבססים על דבר אחד, על אהבה לזולת, רק אז משיג האדם את הדרגה שבה מגלה לו הבורא את אהבתו והוא זוכה לחכמת התורה. כשזוכים לזה, זוכים גם לקבלת התורה מהבורא עצמו, ואז רואים את כל השלמות, הפשטות והנצחיות.

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/icrvN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest