מן המקורות 07.01.10

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א – זוהר לעם, פרשת וישב, אות קמח

נושא: "אדם" מלשון "אדמה לעליון", כלומר שעושה פעולות של השפעה כמו הבורא (29:45)

"אדם", בסוד "אדמה לעליון", היינו בבחינת רצון להשפיע, בסוד הדבקות"

(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר רמא "קראוהו בהיותו קרוב")

נושא: מהם "תרי"ג עיטין" ו – "תרי"ג פקודין" (45:00)

יש ב' חלקים בתורה ומצוות:
א. הוא תורה ומצוות על דרכם הנגלה לעיני כל, שהם בחינת קיום המצוות ולימוד התורה על דרך תרי"ג עיטין, שסגולתם לזכך ולצרף את הגוף, ולהגדיל מעלת הנשמה, שתהיה ראויה וכדאית לקבל אור פני מלך חיים, כמו שהיתה הנשמה בשורשה, טרם מיעוטה וביאתה לגוף השפל בעולם השפל.
ב. הוא קיום המצוות ולימוד התורה על דרך תרי"ג פקודין, שהוא ענין השגת שמותיו ית', וכל שכר הנשמות.
וערך חלק הב' על חלק הא', כערך השמים על הארץ. כי חלק הא' הוא רק בחינת הכנה. וחלק הב' הוא עצם ההשלמה ותכלית הבריאה.

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר "פי חכם", ע"מ 808)

נושא: כל המציאות קיימת בתוך האדם, ולא מחוצה לו כפי הנראה ומורגש לו (71:30)

"חוש הראיה שלנו, שאנו רואים לפנינו עולם גדול ענקי וכל מלואו הנהדר, הרי באמת אין אנו רואים כל זה אלא רק בפנימיותנו. כלומר, במוח האחורי שלנו, יש שמה כעין מכונה פאטאגרפית, המציירת לנו שמה כל הנראה לנו, ולא כלום מחוץ לנו… ומה שאנו רואים מחוץ לנו אינו ענין אמיתי"

(כתבי בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר, אות לד, ע"מ 112)

"אע"פ שבפועל אנו רואים הכל ממול פנינו, מכל מקום כל בעל שכל יודע בברור, שכל הנראה לנו אינו אלא בפנימיות מוחנו בלבד"

(כתבי בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר, אות לד, ע"מ 112)

"איתא בזוהר ויקרא פרשת תזריע דף מ' תא חזי דכל מה די בעלמא לא הוי אלא בגיניה דאדם, וכלהו בגיניה מתקיימי וכו', הדא הוא דכתיב וייצר ה' אלקים את האדם, בשם מלא, כמה דאוקימנא, דאיהו שלימותא דכלא וכללא דכלא וכו', וכל מה דלעילא ותתא וכו' כלילן בהאי דיוקנא. עש"ה. הרי מפורש, שכל העולמות העליונים והתחתונים כלולים כולם בהאדם, וכן כל המציאות הנמצאת בעולמות ההם אינם רק בשביל האדם"

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה, אות א' "

חלק ג – כתבי בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר, אות לה, ע"מ 112

נושא: מתוך שהאדם בנוי כך, שתופש את המציאות מבפנים ומבחוץ, באופן זה הוא יכול להשכיל על הפער בינו לבין הבורא, כלומר בין תכונת הקבלה(מה שבתוכו) לתכונת ההשפעה(מה שמחוצה לו). ולולא ניתנה לו האפשרות הזאת, להשוות בין הפנימי לחיצוני, לא היתה לו היכולת להדמות לבורא ( 7:30 עד 17:00)

"במוח האחורי שלנו, יש שמה, כעין מכונה פאטאגרפית(מכונת צילום), המציירת לנו שמה, כל הנראה לנו, ולא כלום מחוץ לנו.
ועל כל זה עשה יתברך לנו, שם במוחנו, כעין ראי מלוטש, המהפך לנו כל דבר הנראה שם, שנראה אותו מחוץ למוחנו, מול פנינו. ואף על פי כן, מה שאנו רואים, מחוץ לנו, אינו ענין אמיתי, מכל מקום כמה יש לנו להודות, להשגחתו יתברך, שעשה במוחנו את הראי המלוטש הזה, לאפשר לנו לראות ולהשיג, כל דבר מחוץ אלינו. כי בזה, נתן בנו כח, להשכיל כל דבר, בדעת ובהשגה ברורה, למדוד כל דבר, מבפנים ומבחוץ וכדומה. ולולא זה, היתה נעדרת לנו מרבית השכלתנו"

(כתבי בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר, אות לד)

נושא: כל בני האדם, שנראים לי כביכול מחוצה לי, הם למעשה חלק מהנשמה שלי שעברה שבירה, ועלי לספח/לחבר אלי, בחזרה, את אלו החלקים שנעתקו ממני/מהרגשתי, כי בזה אני משלים את נשמתי, ובה מתגלה הבורא (21:30 עד 53:00)

"ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק כלל. והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעין שלא פסק. וכל מקום שתתן עיניך בו, יתברך. וכולם יתברכו בגינך, משום שיהיו מברכים אותך בקביעות"

(כתבי בעל הסולם, אגרות, אגרת ד, ע"מ 682)

"אמר בן זומא, כל אלו לא נבראו אלא לשמשיני, ואני לשמש את קוני ".
לפי מה שפרש אאמו"ר זצ"ל, הכוונה, שכל החסרונות שהאדם רואה אצל אחרים והוא מאמין שהם שלו, לכן יש לו מה לתקן. נמצא שכל העולם משמשים אותו, בזה שממציאים לו את החסרונות שלו, והוא לא צריך לחפש בעצמו, אלא הם עושים לו טובה גדולה, בזה שממציאים לו החסרונות שלו"

(כתבי רב"ש, כרך ג, מאמר "לשמשני")

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/lMkEC

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest