מי אני בכל זאת?

שאלה: אם הבורא מעורר את הרצונות ומהם צומחות המחשבות, מכאן שהרצונות והמחשבות הם לא שלי. אם כן מי אני ?

תשובתי: אתה בסך הכול זה שמבין שזורמים בו רצונות ומחשבות, שׂכל ולב, זה הכול, גוף שנולד גדל ומתפתח. מאין יכול להופיע באדם משהו מתוך עצמו? מכך שהעולם הסובב משפיע עליו?

האדם הוא חלק בתוך העולם הסובב והוא מרגיש כיצד העולם משפיע עליו וזורם דרכו, אבל האם משהו נובע ממנו? לא, זה מה שעובר דרכו. כאלה הם החיים הבהמיים שלנו.

למעשה כל אדם הוא גדול, אבל נמצא במצב ״מכובה״, לא פעיל, עד שמעירים אותו מלמעלה. כל עוד האדם לא התעורר, הוא חי חיים שלמים ומתגלגל לעולם שוב ושוב, עד שנדרשת ממנו השתתפות הכרתית.

בכל המתעניינים בחכמת הקבלה, התעוררה בשלב כלשהו הנקודה שבלב. העירו אותם כדי שיתחילו לשמוע, להכיר ולהבין את השיטה ויוכלו לתפוס את מערכת הבריאה הגדולה שבה הם נמצאים ובאיזה אופן הם בעצמם יכולים לעבוד איתה מתוך מודעות ובאופן פעיל.

בעיניי, אלה אנשים אחרים לגמרי מכל יתר בני האדם, מפני שבכל היתר הנקודה שבלב עדיין רדומה. גם ספר הזוהר מכנה את בני האדם שעדיין לא התעוררו, ״ישנים״. עיניהם מופנות לתוך עצמם מפני שהם מעריכים ופועלים רק מתוך האגו שלהם ואינם מסוגלים עדיין להסתכל החוצה ולראות הכול מתוך תכונת ההשפעה והאהבה.

מתוך שיעור וירטואלי, 15.1.2017

 

 

 

 

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/DuJc1

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest