דף הבית / מיתוסים על חכמת הקבלה / מדוע שפת המקובלים נקראת "שפת הענפים"?

מדוע שפת המקובלים נקראת "שפת הענפים"?

כל המציאות הנראית בדרכי הטבע שבעולם הזה, אין זה אלא משום שנמשכים ונרשמים כן מחוּקים והנהגות שבעולמות העליונים הרוחניים.(בעל הסולם, מאמר "החירות")

כל עולם תחתון, נחתם מהעולם העליון ממנו. ועל כן, כל הצורות, שיש בעולם העליון, בכל כמותם ואיכותם, נעתקים במלואם, ובאים גם בעולם התחתון. באופן, שאין לך פרט של מציאות, או של מקרי המציאות, המצוי בעולם התחתון, שלא תמצא דוגמתו בעולם העליון ממנו, בצורה שווה כמו ב' טיפות של מים. ונקראים "שורש וענף". כלומר, שאותו הפרט, הנמצא בעולם התחתון, נבחן לבחינה של ענף, בערך הדוגמא שלה, המצוי ועומד בעולם העליון, שהוא שורשו של הפרט התחתון. מפני שֶמִשָם נחתם והתהווה פרט ההוא, בעולם התחתון… וזהו החוק של שורש וענף, הנוהג בכל הפרטים שבמציאות, ושל מקרי המציאות, בכל עולם ועולם, ביחס העולם העליון ממנו. (בעל הסולם, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה")

כל הריבויים שבדומם, צומח, חי ומדבר שבעולם הזה, יש לו שכנגדו של כל פרט ופרט בעולם העליון ממנו, בלי שום הפרש כלל וכלל בצורתם, רק בחומר שלהם בלבד. כי החיה או האבן שבעולם הזה הוא חומר גשמי, והחיה והאבן הנמצאים כנגדם בעולם העליון, הוא חומר רוחני, שאינו תופס לא מקום ולא זמן, אמנם האיכות שבהם הוא ממש אחד. וזהו ודאי שצריכים להוסיף כאן, עניין יחס החומר על הצורה, שזה מותנה גם באיכות הצורה כמובן. ועל דרך זה, מרביתם של הדומם צומח חי מדבר שבעולם העליון, תמצא כמותם ודוגמתם ממש בעולם שבעלי עליון וכו', עד עולם הראשון ששם כבר נמצאים כל הפרטים, בגמר מלאכתם, בסוד הכתוב, וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. (על הסולם, מאמר "תורת הקבלה ומהותה")

המצוות שבתורה, אינם אלא חוקים והנהגות הקבועים בעולמות העליונים, שהמה השורשים לכל דרכי הטבע שבעולמנו הזה. ולפיכך מתאימים תמיד חוקי התורה לחוקי הטבע שבעולם הזה, כמו שתי טיפות מים. (בעל הסולם, מאמר "החירות")

מתוך לבוש התורה אתה נכנס אל פנימיותה. ואין לך דבר בנגלה שבתורה שלא גרם הנסתר, והוא כחותָם הנחתם בשעווה שאין תוספת ואין מגרעת בחותם שאין במחתים. (הרמ"ק, דע את אלוקי אביך, ס"ז)

מהעליון יִלָמֱד התחתון. כלומר, שמתחילה צריכים להשיג את השורשים העליונים כמות שהם ברוחניותם למעלה מכל דמיון, אך בהשגה טהורה. ואחר שמשיג היטב את השורשים העליונים מדעתו, אפשר לו להסתכל בענפים המוחשיים שבעולם הזה, ולדעת איך כל ענף מתייחס אל שורשו בעולם העליון, בכל סדריו בכמות ואיכות. (בעל הסולם, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה")

מצאו להם חכמי הקבלה, אוצר של מילים, ערוך ומורש לעיניהם, די ומספיק, לבחינת שפה מדוברת ביניהם, המצוינת להפליא. שיוכלו לשאת ולתת זה עם זה, בשורשים הרוחניים שבעולמות העליונים. דהיינו, על ידי שמזכירים לחבריהם, רק את הענף התחתון, המוחשי, שבעולם הזה, המוגדר היטב לחושים הגשמיים. והשומעים, מבינים מדעתם, את השורש העליון, אשר ענף הגשמי הזה, מראה עליו. מפני שהוא מיוחס אליו, להיותו נחתם ממנו. באופן, אשר כל פרטי הוויות הבריאה, המוחשית, וכל מקריהם, נעשו להם, כמו מילות ושמות מוגדרים ומוחלטים, על השורשים הגבוהים, העליונים הרוחניים. ואע"פ שבמקומם הרוחני, אי אפשר להתבטא בשום מילה והגה, להיותם למעלה מכל דמיון, מכל מקום, קנו להם זכות ביטוי שפתיים, על ידי ענפיהם, המסודרים לחושינו כאן, בעולמנו המוחשי. וזהו כל אופיָה, של השפה המדוברת בין חכמי המקובלים. אשר על פיה מגלים את השגותיהם הרוחניים, מאיש לאיש ומדור לדור, הן בעל פה והן בכתב. ומבינים זה את זה בסיפוק גמור, כפי כל השיעור המדויק, המחויָב לצורך משא ומתן במחקרי חכמה. דהיינו בגדרים מדויקים, שאי אפשר להיכשל בהם. מפני שכל ענף וענף, הנה יש לו הגדרה טבעית, מיוחדת לו בהחלט. וממילא, שמראה גם כן על שורשו, שבעולם העליון, עם הגדרתו זו המוחלטת. (בעל הסולם, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה")

כל הקושי למתחילים, כי תופסים הדברים בביטויים הגשמי בגבולות של זמן ומקום, חילוף ותמורה, אשר המחברים השתמשו בהם רק לסימנים בעלמא על שורשיהם העליונים.(בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, כרך א', פרק א', אות א', אור פנימי)

אותם שעוד לא נפקחו עיניהם במראות השמיים, ועדיין אין להם אותה הבקיאות של יחסי ענפי העולם הזה אל שורשיהם בעולמות העליונים, המה נמצאים כאן כעיוורים מגששים בקיר, כי לא יבינו אף מילה אחת כמשמעה האמיתי. שהרי כל מילה היא שם של איזה ענף ביחס שורשו, זולת, אם שיקבלו הפירוש מפי חכם מובהק, הממציא את עצמו להסביר העניין בשפה המדוברת, שהוא בהכרח כמו מעתיק מלשון אל לשון, דהיינו משפת הענפים לשפה המדוברת. כי אז יוכל להסביר את המושג הרוחני, איך שהוא.(בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, הסתכלות פנימית – חלק א')

מתוך שהתמעטה האמונה בכלל, והאמונה בקדושי עליון חכמי הדורות, בפרט, וספרי הקבלה והזוהר מלאים ממשלים גשמיים, ע"כ נפל הפחד על כל אחד, שלא ייצא שכרו בהפסדו, כי חס ושלום קרוב להיכשל בפסל ודמות. והיא שהעירני לעשות ביאור מספיק, על כתבי האר"י ז"ל, ועתה על הזוהר הקדוש, והסרתי הפחד הזה לגמרי. כי ביארתי והוכחתי בעליל, את הנמשל הרוחני של כל דבר, שהוא מופשט מכל דמיון גשמי, למעלה מהמקום ולמעלה מהזמן, כמו שיראו המעיינים, למען לאפשר לכל המון בית ישראל ללמוד ספר הזוהר, ולהתחמם באורו הקדוש. (בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, נ"ח)

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/bgNsd

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest