דף הבית / מיתוסים על חכמת הקבלה / מדוע בימינו עדיף ללמוד קבלה על פני משנה, תלמוד ומקרא?

מדוע בימינו עדיף ללמוד קבלה על פני משנה, תלמוד ומקרא?

אי אפשר שכל כלל ישראל יבואו לטוהרה גדולה, זולת על ידי לימוד הקבלה, שהיא הדרך הקלה ביותר, המספיקה גם לקטני הדעת. מה שאין כן בדרך העסק בתורת הנגלה בלבד, אי אפשר לזכות על ידה, זולת ליחידי סגולה, ועל ידי יגיעה רבה, אבל לא למרבית העם. (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, ל"ו)

דווקא לימוד הזוהר יש בו סגולה יותר על לימוד משנה ותלמוד ומקרא, והוא פלא, במה כוחו גדול מכל התורה, אם למקרא ואם למשנה… היינו שהמקרא ומשנה והתלמוד הם מלובשים מאוד, ואינו ניכר בהם הסוד כלל, לא כן הזוהר, שמדבר בסודות התורה בפירוש, ואין פתי קורא שלא יבין כי דבריו בעמקי רזי התורה. ולכן, להיות סתרי תורה גלויים בלי לבוש, הם מזהירים ומאירים הנפש. (החיד"א, הגדולים, מערכת ספרים, ב')

קל יותר להמשיך המאור שבתורה בעסק ויגיעה בחכמת האמת, מאשר ביגיעה בתורת הנגלה. והטעם הוא פשוט מאוד, כי חכמת תורת הנגלה לבושה בלבושים חיצוניים גשמיים, דהיינו גניבה, גזילה ונזיקין וכדומה, אשר משום זה קשה וכבד מאוד לכל אדם לכוון דעתו ולבו לה' בעת העסק, כדי להמשיך המאור שבתורה. כל שכן לאיש כזה, שהוא כבד וקשה בעיון התלמוד עצמו. ואיך יוכל להיזכר עוד בשעת הלימוד בה', כי להיות העיון הוא בנושאים גשמיים, הם חלילה אינם יכולים לבוא אצלו עם הכוונה לה' בבת אחת. ולכן מייעצו (הרח"ו ז"ל) לעסוק בחכמת הקבלה, אשר חכמה זו לבושה כולה בשמותיו של הקב"ה, ואז כמובן יוכל לכוון דעתו ולבו לה' בשעת לימוד, בלי טורח, ואפילו קשה העיון ביותר. כי העיון בנושאים של החכמה וה' הם אחד. (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, כ"ב)

אין האדם יוצא ידי חובתו בעסק המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד בלבד, אלא הוא מחויב לעסוק בכל יכולתו בסתרי תורה ובמעשה מרכבה, כי אין הנאה להקב"ה מכל מה שברא בעולמו, רק בהיות בניו עוסקים ברזי התורה, להכיר גדולתו ויופיו ומעלתו.  (האר"י, עץ חיים, הקדמת מוהרח"ו על שער ההקדמות)

מדברי הגמרא: תלמיד, שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים, שוב אינו רואה. כי למה לא ראה סימן יפה במשנתו? ודאי אין זה, אלא משום חסרון כוונת הלב בלבד. ולא משום חסרון כישרון אליה. כי חכמת התורה, אינה צריכה לשום כישרון… ואם לא ראה סימן יפה, בשיעור זמן כזה, לא ישטה עוד את עצמו, בתקוות שווא ומַפְּחי כזב, אלא יידַע, שלא יראה עוד סימן יפה לעולם. ולכן יראה תיכף, למצוא לעצמו, איזו תחבולה יפה, שיצליח על ידה, לבא לשמה, ולזכות בחכמת התורה. והברייתא לא פירשה את התחבולה. אלא שמזהירה, שלא ישב באותו המצב, ויחכה עוד. וזהו שאומר הרב (הרח"ו ז"ל), שהתחבולה המוצלחת יותר ובטוחה לו, הוא העסק בחכמת הקבלה. ויניח ידו מעסק חכמת תורת הנגלה לגמרי, שהרי כבר בחן מזלו בה, ולא הצליח. ויתן כל זמנו לחכמת הקבלה, הבטוחה להצלחתו. (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, כ"ג)

ובלי ספק כי העוסקים בתלמוד בבלי בלבד, מגששים כעיוורים בקיר, בלבושי התורה, ואין להם עיניים רואות ברזי התורה הנסתרים בו. (האר"י, עץ חיים, הקדמת מוהרח"ו על שער ההקדמות, אות ל')

אעפ"י שאינם מצליחים ע"י העסק בתורה הנגלית משום שאין בה מאור, והיא יבשה, מסיבת קַטנוּת דעתם, מכל מקום, הרי יכולים להצליח על ידי העסק בלימוד הקבלה, משום שהמאור שבה מלובש בלבושים של הקב"ה, דהיינו השמות הקדושים והספירות, אשר בנקל היו יכולים לבוא באותה הבחינה של שלא לשמה המביאה אותם לשמה. (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, ל"ה)

אין ספק שמכל דרושי העולם אין חשוב מדרושי סתרי תורה מפני שהם נוגעים באלהות, כי מציאות כל מה שנתן תורה לישראל הכוונה לדעת האלוה ולעובדו. (הרמ"ק, דע את אלקי אביך, ה')

הנגלה שבתורה ומצוות לבד, אינו יכול בשום אופן לבוא ולהביא למטרתו, בכל הדורות, וביותר בדורנו, כי אם ביחד עם התרחבותם של שורשיו המרובים הרוחניים. (הראי"ה קוק, אגרות ב', רל"ב-רל"ג)

אם נשים לב לדברי הרח"ו ז"ל, המה מתבהרים לפנינו כעצם השמיים לטוהר. כי מה שכתב, מוטב לו שיניח את ידו ממנו אחר שבחן מזלו בחכמת הנגלה, אין הכוונה על מזל של חריפות ובקיאות, אלא כמו שביארנו לעיל בפירוש: בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין. כלומר, שעמל ויגע בתורת הנגלה, ועדיין היצר הרע בתוקפו עומד ולא נִמוֹחַ כלל, כי עדיין לא ניצל מהרהורי עבֵרה… ולפיכך, מייעץ לו, שיניח את ידו ממנו ויעסוק בחכמת האמת. (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, כ"ב)

מקודם לא היה היצר הרע מתגבר כל כך, והיה די תורה בנגלה לתבלין לנגדו, אבל עתה קודם הגאולה היצר הרע מתגבר יותר וצריכים להתחזק גם בנסתר. (ר' שמחה בונים מפשיסחא, תורת שמחה, נ"ז)

כל חלק התורה הנגלה, אינו אלא בחינת הכנה, שנהיה ראויים וכדאיים להשיג חלק הנסתר, אשר חלק הנסתר הוא עצם השלמות והתכלית, שעליו נברא האדם. אם כן ודאי וברור, שאם חסר מחלק הנסתר, אף על פי ששמר התורה וקיים מצוותיה בחלק הנגלה, מחויב עוד להתגלגל ולבוא לעולם, לקבל מה שראוי לקבל, דהיינו חלק הנסתר… שאך בזה נשלמת הנשמה, כמו שחשב עליה ה' מכל מראש. (בעל הסולם, הקדמת פי חכם)

אין חלק בתורה שיגרום ייחוד כל כך כסתרי תורה. (הרמ"ק, דע את אלקי אביך, רצ"ז)

הנה נודע מפי סופרים ופי ספרים, אשר לימוד חכמת הקבלה הוא מחויב בהחלט לכל אדם מישראל. ולו למד אדם כל התורה כולה, ובקי בש"ס ופוסקים בעל פה, גם ממולא במידות ובמעשים טובים יותר מכל בני דורו, ולא למד חכמת הקבלה, הוא מחויב להתגלגל ולבוא עוד פעם בעולם הזה, כדי ללמוד רזי תורה וחכמת האמת, שזהו מובא בכמה מקומות במדרשי חז"ל. (בעל הסולם, הקדמת פי חכם)

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/3h6FU

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest