דף הבית / מהעיתונות / מאמר נוסף לרב לייטמן באתר Ynet – למה אנחנו אוהבים לשנוא?

מאמר נוסף לרב לייטמן באתר Ynet – למה אנחנו אוהבים לשנוא?

מפלס השנאה בינינו חצה את כל הקווים האדומים למרות שיש לנו הכול בחיים. מסתבר שלא צריך רק השכלה אלא גם חינוך לחיים. איך משנים את המציאות? לד"ר מיכאל לייטמן יש פיתרון איך ניתן בכל זאת ליהנות מאהבה ללא גבולות.

לקריאת הכתבה באתר Ynet, לחצו כאן.

ישראלים אוהבים לשנוא האחד את השני. לפי ניתוח השיח ברשתות החברתיות, שבוצע במסגרת "דו"ח השנאה" של קרן "ברל כצנלסון", מסתבר שמפלס השנאה בינינו חצה את כל הקווים האדומים השנה. למרות שיש לנו הכול בחיים: טכנולוגיה מתקדמת, מדע ורפואה מפותחים, תרבות מגוונת וכלכלה סבירה, עדיין נשארנו ברברים ברמת היחסים בינינו. זאת החוליה הרקובה שמונעת מאיתנו להיות מאושרים באמת (1).

הבעיה היא שלאורך חיינו התחנכנו בגן הילדים, בבית הספר ובאוניברסיטה להישגיות ולהצלחה אישית. במסגרת משרד החינוך אבל אף פעם לא קיבלנו חינוך לחיים, אלא רק השכלה. אף אחד לא לימד אותנו איך לחיות חיי חברה, איך להגיע להנאה אמיתית שתסב לנו עונג מבלי שנגרום רע לאחרים ונשנא האחד את השני כל הזמן (2).

מנגנון השפע

יש ביחסים הטובים בינינו מקור של תענוג בלתי מוגבל, ורק השנאה בינינו חוסמת אותו. המנגנון הפנימי שמניע אותנו הוא פשוט: מקסימום הנאה במינימום מאמץ. אנחנו עושים רק את מה שגורם לנו הנאה או מה שמפחית את הסבל. זאת תפיסת העולם שעמה נולדנו, והיא מאפשרת לנו "לקלוט" רק את מה שמועיל לנו (3). היחס האגואיסטי שלנו לחיים כולא אותנו בתוך עולם צר ומוגבל.

הנאות החיים שלנו הן זמניות ובנות חלוף. עוד לפני שסיימנו ליהנות מהתענוג הנוכחי, אנחנו כבר חושבים על ההזדמנות לתענוג הבא. ומרגע שהשגנו את הדבר, עוצמת ההנאה ממנו מתפוגגת. אנחנו מתמלאים, מתרוקנים, רוצים עוד ורצים אחר העונג הבא (4). האושר או הסבל שלנו נמדדים בהתאם לתחושות הסיפוק שלנו. כשאיננו מצליחים לספק את הרצון שלנו אנחנו מתוסכלים. לעומת זאת, ברגעים המועטים בהם אנו חווים הצלחה, אנחנו מאושרים (5).

איך מגלים את התענוג?

אנחנו רוצים להרגיש מסופקים כל הזמן, אבל החושים שלנו מוגבלים. חכמת הקבלה מלמדת אותנו איך להרחיב את החושים שלנו ולקבל תענוג בלתי מוגבל.

בפועל, חכמת הקבלה לא דורשת מאיתנו לשנות שום מהלך באורחות חיינו. אנחנו ממשיכים את החיים כהרגלם, אלא שאנחנו רק נפטרים מכל הבעיות, הדאגות והטרדות שהעיקו עלינו, וחיים טוב יותר, יפה יותר ובריא יותר. כל שעלינו ללמוד הוא איך לקבל את ההנאה ממקור התענוגים שנמצא בינינו (6).

הנאה אינסופית, העולם נברא בשבילי

נסו להיזכר בהרגשה הקסומה שחוויתם כשקניתם מתנה לילד שלכם או לאדם שיקר ללבכם. כמה כיף היה לראות אותו נהנה ממנה! אם היינו מתייחסים כך לכל הסובבים אותנו, אז הייתה לנו אפשרות להנאה אינסופית. על זה בדיוק מדברת חכמת הקבלה. הבעיה היא איך לאהוב את כל הסובבים אותנו? בואו נתחבר ונחוש ביטחון, בואו ננסה להרגיש את הזולת כמו את האהוב עלינו, ונעשה את החיים שלנו יותר טובים. כמו שבחיים העכשוויים שלנו אנחנו נהנים מלקבל, כך אנחנו רואים שאפשר ליהנות מהנתינה. התנאי הוא שעליי לאהוב את הזולת, ואז מהנתינה לו אני נהנה (7).

כאן נשאלת השאלה, הרי לעולם לא נצליח להגיע לאותה הרגשת האהבה כמו לאדם הקרוב והיקר לנו? כי את מרבית הסובבים אותי אני בכלל לא מכיר, ואת אלו שאני מכיר, אני לא סובל כמו שהסקרים מראים. וכאמור, אם נצליח להרגיש את הזולת, נפתח בינינו את השפע האינסופי (8).

במקום הזה נותנת לנו חכמת הקבלה את הפתרון: אנחנו לא תלויים באף אחד כדי לקבל תענוג ואהבה מכל העולם. הכול תלוי ביחס שלנו לזולת ולא ביחס הזולת אלינו. אם נתקן את היחס שלנו, את התפיסה שלנו של הזולת, נוכל לקבל דרכם תענוג אינסופי, שיספיק כדי שנרגיש את האושר הגדול של חיינו. זהו סוד החיים המאושרים שגילו כל המקובלים לאורך הדורות (9).

מראי מקום:

  1. "האחדות החברתית – מקור לכל אושר ולכל הצלחה. הפירוד ביניהם הוא המקור לכל פורענות ומקרים רעים" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "החירות"). 
  1. "התקווה היחידה היא לסדר לעצמנו חינוך לאומי באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את האהבה הלאומית הטבעית העמומה בנו, לחזור ולהחיות אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפיים שנה, בכל מיני אמצעים המתאימים לדבר" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "היחיד והאומה"). 
  1. "אין אדם יכול לעשות תנועה בלי שום תועלת לעצמו" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", "מאמר לסיום הזוהר").

 "ונודע לחכמי הטבע, אשר אפילו התנועה הקטנה ביותר, לא יניע האדם מבלי להטיב מה את עצמו. למשל, כשאדם מטלטל את ידו מהכיסא אל השולחן, הוא משום שנדמה לו, שבהניח ידו על השולחן, יהנה ביותר. ואם לא היה נדמה לו כזה, היה עוזב את ידו על הכיסא בכל שבעים שנותיו, מבלי להניעה ממקומה. ואין צריך לומר לטרחה גדולה" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "השלום"). 

  1. "אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו" (מדרש קהלת רבה, א', י"ג). 
  1. "אם נקבץ את כל שיעורי התענוג שמשיג האדם במשך שבעים שנותיו לצד אחד, ונקבץ את כל הצער והייסורים שסובל לצד השני, עד כדי שאילו היה החשבון לנגד עיניו – היה מעדיף שלא להיוולד" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "השלום בעולם"). 
  1. "בזמן שכל אחד, אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות, הייסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופנו, בכל מיני מחלות ומכאובים" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", "הקדמה לספר הזוהר", י"ט). 

"בשעה שהאדם ממאס כל קבלה עצמית, נמצא שמטייל לחופשי בעולמו של הקב"ה, ומובטח שלא יארע לו כאן שום נזק ותקלה לעולם. שהרי כל הנזקים מורגשים ובאים לאדם, רק מבחינת הקבלה עצמית, המוטבע בו" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "מהות הדת ומטרתה"). 

  1. "אנחנו חייבים במידת אהבה יתרה ונפלאה איש לרעהו" (הראי"ה קוק, מאמר "תעודת ישראל ולאומיותו"). 

"המזון הנצחי הוא מהנתינה לזולתו" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "השפעה ותענוג"). 

  1. "בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבקות, שהוא השוואת הצורה ליוצרה. אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב, של השפעה לה' והשפעה לבריות" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", מאמר "מהות הדת ומטרתה").

9. "בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון, אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח, בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאיתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו" (הרב יהודה אשלג – "בעל הסולם", "הקדמה לספר הזוהר", י"ט).

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/qCKmm

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest