דף הבית / חכמת הקבלה / מקורות ותקצירים / "מאמר לסיום הזהר" – תקציר

"מאמר לסיום הזהר" – תקציר


מטרת לימוד חכמת הקבלה היא דבקות הנשמה בבורא.
ה"זיווג" הרוחני מתרחש בהשתוות מלאה בין תכונות הבורא והאדם. כפי שכל פעולות הבורא מכוונות להשפעה לנבראים, ולא לתועלת עצמו, כך כל פעולות האדם צריכות להיות פעולות של השפעה, של טוב ותועלת לאחרים. על ידי הפעולות האלה האדם מתחיל להיות דומה לבורא ונדבק בו.

אבל האדם בעצמו לא מסוגל לשנות את הטבע האגואיסטי שבו הוא נברא, על אחת כמה וכמה להפוך אותו מקבלה להשפעה, לעשות טוב לאחרים ללא תועלת עצמית. לכן, כדי שנוכל לשנות את עצמנו, הבורא נתן לנו את חכמת הקבלה שהיא שיטת התיקון. רק על ידי שימוש נכון בחכמת הקבלה, נוכל לשנות את טבענו.

כאשר הנשמה משתווה לבורא היא משיגה את מחשבותיו וזוכה להשגה מוחלטת ולגילוי של כל סודות הבריאה. לימוד חכמת הקבלה בכוונה להגיע לתכונת ההשפעה ולאהבת הזולת, כדי לגרום "נחת-רוח" לבורא – מביא את האדם לדבקות בבורא, ולהשגת כל סודות הבריאה.

כאשר מבטלים את ההתרחקות מהבורא, נשמת האדם הופכת להיות כיחידה אחת שלימה עם הבורא, "כמו שהייתה מטרם שנבראה".

את מחשבת הבריאה מגלים על ידי חכמת הקבלה בהדרגה, מה שמחלק אותה לחלק הנגלה ולחלק הנסתר ביחס לאדם.

בספר הזהר נכתב, שהחכמה שבו תתגלה לבני האדם בדורו של המשיח. ולכן, גילוי ספר הזהר בדורנו, הוא הוכחה ברורה לימות המשיח, אשר עליהם נאמר: "ומלאה הארץ דעה את ה'".

השחרור מהאגואיזם וההשגה הרוחנית, תלויים זה בזה. הדבקות הרוחנית אינה תלויה בקרבת או בריחוק מקום פיזי, אלא בהשתוות התכונות בין האדם לבורא. והביטוי "להדבק בבורא בתכונות", משמעותו להתנתק מהרצון "לקבל" ולרכוש רצון "להשפיע".

טבע האדם הוא אגואיסטי לחלוטין, הוא עושה הכול רק לתועלת עצמו ואינו מסוגל לעשות אפילו תנועה קטנה ביותר ללא רווח עצמי. באותו האופן בדיוק, הוא אינו מסוגל לעשות נחת רוח לבורא ללא תועלת לעצמו.

לעומת זאת, למי שחשוב עבורו, האדם יכול להשפיע.

ההכרה בחשיבותו של הבורא, אינה תלויה באדם עצמו, אלא תלויה לגמרי בסביבה. אם הסביבה מתייחסת בקלות ראש לתיקונים ולהשתוות לבורא, אז האדם היחיד אינו מסוגל ללכת נגד דעתה, ונאלץ לפעול לתועלת עצמו.

הכרת גדלותו של הבורא תלויה בכמות ובאיכות של הסביבה. סביבה נכונה מורכבת ממורה וקבוצה, כפי שנאמר: "עשה לך רב וקנה לך חבר". הסביבה עוזרת להשיג את גדלותו של המורה, במידת האהבה של האדם לחברים, אשר מכבדים את המורה. ובמידת הכרת גדלותו של המורה, יכול התלמיד לקבל ממנו את שיטת התיקון ולממש אותה בקבוצה.

בכך טמון הביטחון בהתקדמותו הרוחנית של האדם.

לקריאת "מאמר לסיום הזהר" מאת בעל הסולם

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/22h8u

One comment

  1. מתוך מאמר לסיום הזהר:

    "היוצא מדברינו, שדורנו זה הוא הדור של ימות המשיח. ולפיכך זכינו לגאולת ארצנו הקדושה מידי הנכרים.
    גם זכינו להתגלות ספר הזהר, שהוא תחילת קיום הכתוב "ומלאה הארץ דעה את ה'. ולא ילמדו עוד. כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם".
    אבל בשתי אלה זכינו רק בבחינת נתינה מהקב"ה.
    אבל אנו לידינו עוד לא קבלנו כלום.
    אלא שניתנה לנו הזדמנות בזה להתחיל בעבודת השי"ת, לעסוק בתורה ובמצוות לשמה, שאז נזכה להצלחה גדולה ככל המובטח לדורו של המשיח, מה שלא ידעו כל הדורות שלפנינו.
    ואז נזכה לזמן הקבלה של שתי אלה: "שלמות ההשגה" ו"הגאולה השלמה".

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest