דף הבית / חכמת הקבלה / גלגול נשמות / למה קשה לנו לשאת את מותם של קרובינו?

למה קשה לנו לשאת את מותם של קרובינו?

שאלה: קשה לנו מאוד לשאת את מותם של אנשים קרובים. איך מתייחסים לזה אנשים שעוסקים בהתפתחות רוחנית?

תשובתי: זמן מה אחרי שהתחלתי ללמוד אצל המורה שלי, שלוש אמהות של שלושה מתלמידיו נפטרו. הלכתי לביקור תנחומים והייתי מופתע מאוד מכך שהם התנהגו כתמול שלשום, ושוחחו ביניהם ברוגע זה עם זה. כעבור זמן מה הבנתי שבדיוק שכך צריך להיות היחס למוות.

למה אנחנו תופסים את הקיום הזמני, השפלי והאפסי שלנו שמסתכם רק בבריחה מייסורים, ככל כך מיוחד? מה יש בו? הרי החיים האלה הם בסך הכול ניסיונות למקם את עצמנו בכל רגע במצב הנוח ביותר, כדי לסבול פחות. אלה כל החיים! אז למה צריך להצטער ולהתאבל אם אנשים יוצאים מהם? קיים בנו פחד בהמי מסוים לאבד אפילו את הקמצוץ האפסי הזה של החיים, למרות שעל פי חכמת הקבלה הם אפילו לא נקראים חיים, אלא זו מעין אשליה פנימית! נבראנו מלכתחילה כדי להתחיל מהמצב הזה, לחפש את המשמעות האמיתית של הקיום. אם האדם לא משתמש בהזדמנות שניתנה לו בעולם הזה כדי לצאת למצב עליון יותר, ומשם להמשיך את חייו, אז אין מה לעשות וברור שכך זה יימשך, עד שכולנו נצא להרגשת העולם העליון.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 1.11.2015

 

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/4j3wL

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest