קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בעבר לא היה מקובל ואפילו היה אסור לרשום הסברים של המורים שלימדו תורה, מדוע איננו נוהגים כך כיום?
תשובתי: בעבר לא רשמו את המילים של המורה אלא למדו בעל פה, לא מפני שהיה קשה לרשום על לוחות עץ לדוגמה, אלא מפני שהתלמידים שמעו והשיגו את העולם העליון תוך כדי תהליך התעמקות במילים של הרב. בזמנינו המצב שונה, אנחנו שומעים ורושמים כדי לדעת באופן מכאני ולא בהשגה חיה. כאשר התלמיד הולך בעקבות המורה שלו כמו "פרצוף תחתון" שהולך אחרי "פרצוף עליון" בדבקות עימו, מתגלה לתלמיד תמונה חיה של העולם העליון. לכן התלמיד מקבל את ההשגה שלו מהעליון "פה אל פה", כלומר במסך משותף עם המורה.
זה נקרא "לכתוב על לוח ליבך", על הרצונות הנכונים המתוקנים ואילו בזמנינו אנשים לומדים אותיות ומילים "מתות" מפני שאין בהן אור, אין בהן את תכונת ההשפעה אלא רק מידע חיצוני. זו נקראת גלות מהעולם העליון. לכן, לאחר שהתרחשה נפילה מדרגת השגה רוחנית לפני 2000 שנה, החלו לרשום את המילים של חכמי התורה כדי שבעתיד, כאשר נצא מהגלות, נעלה לאהבה והשפעה ונוכל להחיות מחדש את הטקסטים שלהם על ידי האור העליון.
